עוד רשומה כזאת של "אמצע הדרך" ... התעוררות הצורך של "אני החוקרת"? ואולי נסיון למצוא הגיון בתהליכים המהירים המשנים את פני החברה בעידן זה ??? לאחר שנים שלא כתבתי אני מוצאת עצמי שוב כותבת על ענייני דיומא המדירים שינה מעיני... אולי בעקבות הטראומה מהשביעי באוקטובר התעוררה החוקרת שבי כדי לנסות ולמצוא הגיון בכל הטירלול הזה ואולי שוב הדאגה לתלמידים שלי ולמדינה שנוריש להם- באמת שאינני יודעת. למעשה אין לי פנאי להתעסק בצורך לכתוב! קיים בי דחף לשתף וזהו... התחלתי לכתוב לעצמי מעין הגיגים מנסיוני העשיר עם תלמידים והוריהם כבר מעל לשני עשורים ולנסות לייצר מעין רצף הגדרתי שאותו ניתן לחקור בהיבטים שונים כגון שינויים תרבותיים, מיבנים אישיותיים פסיכולוגיים המשתנים בעידן בו ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה מובילה להינדוס תודעה ורגש. משתפת כאן במאמר שכתבתי בעזרת הבינה המלאכותית: סימביוזה קריטית: היחסים ההדדיים בין אינטליגנציה רגשית ואינטליגנציה מלאכותית מאת: לימור מור תקציר מאמר זה בוחן את הקשר הסימביוטי המורכב בין אינטליגנציה רגשית ואינטליגנציה מלאכותית, תוך התמקדות בטענה המרכזית שאינ...
אני אוהבת לכתוב. נקודה (ואף סימן קריאה).כמעט כמעט כמו שאני אוהבת לדבר- מכריי יעידו! אין לי בעיה לשתף בידיעותיי, שהרי זהו משלח ידי (או ליתר דיוק, משלח "פי"). נתבקשנו לכתוב רשומת אמצע הדרך, מעין בלוג תובנות...אז...הנה...יש לי וידוי: למרות שאני אוהבת לכתוב ולדבר, הבלוג גרם לי "להפליג" למחוזות רחוקים בכתיבתי ונדרש ממני להיות ממוקדת, מפוקסת לנושא ומגובשת בעמדותיי; לא עוד כתיבה אינטואטיבית בלבד, זאת הבנתי תוך כדי התהליך- מרשומה לרשומה, אלא חשיבה גלובאלית לפני (בעיקר לפני), בזמן ש... ולאחר כתיבת הרשומה. אני חוזרת אחורה, קוראת שוב את רשומותיי- משבוע לשבוע, מצאתי עצמי יותר ויותר "בעניין": כל שבוע מחדש ישבתי וחשבתי עם עצמי לגבי הנושא שהיה הכי קרוב אליי באותו שבוע, נושא שעורר את סקרנותי מבחינת תכנים ותחומי עניין, נושא שהוביל אותי לחקור ולהרחיב ידיעותיי תוך קריאת חומרים נוספים בסקרנות רבה, נושא שהוסיף נופך משלו להתפתחותי האישית והמקצועית; ובכלל, נושא שדרבן אותי לכתיבה. המשימה בבחירת הנושא לא הייתה כה פשוטה משום שלעיתים היה יותר מנושא אחד שעורר את עניי...