כוכבים על פני האדמה

עוד רשומה כזאת של "אמצע הדרך" ...

התעוררות הצורך של "אני החוקרת"? ואולי נסיון למצוא הגיון בתהליכים המהירים המשנים את פני החברה בעידן זה ???

לאחר שנים שלא כתבתי אני מוצאת עצמי שוב כותבת על ענייני דיומא המדירים שינה מעיני...

אולי בעקבות הטראומה מהשביעי באוקטובר התעוררה החוקרת שבי כדי לנסות ולמצוא הגיון בכל הטירלול הזה ואולי שוב הדאגה לתלמידים שלי ולמדינה שנוריש להם- באמת שאינני יודעת. 

למעשה אין לי פנאי להתעסק בצורך לכתוב! קיים בי דחף לשתף וזהו...

התחלתי לכתוב לעצמי מעין הגיגים מנסיוני העשיר עם תלמידים והוריהם כבר מעל לשני עשורים ולנסות לייצר מעין רצף הגדרתי שאותו ניתן לחקור בהיבטים שונים כגון שינויים תרבותיים, מיבנים אישיותיים פסיכולוגיים המשתנים בעידן בו ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה מובילה להינדוס תודעה ורגש.

משתפת כאן במאמר שכתבתי בעזרת הבינה המלאכותית: 

סימביוזה קריטית: היחסים ההדדיים בין אינטליגנציה רגשית ואינטליגנציה מלאכותית

מאת: לימור מור

 

תקציר

מאמר זה בוחן את הקשר הסימביוטי המורכב בין אינטליגנציה רגשית ואינטליגנציה מלאכותית, תוך התמקדות בטענה המרכזית שאינטליגנציה רגשית היא המקור והמשאב החיוני להתפתחות אינטליגנציה מלאכותית אפקטיבית. המחקר מנתח את האתגרים המתעוררים בשימור וטיפוח האינטליגנציה הרגשית האנושית בעידן שבו מערכות טכנולוגיות הולכות ותופסות מקום דומיננטי בחיינו המנטליים. המאמר מציע מסגרת תיאורטית להבנת הדינמיקה ההדדית בין שני סוגי האינטליגנציה ומציע כיווני מחקר והתערבות לעתיד.

 

מילות מפתח: אינטליגנציה רגשית, אינטליגנציה מלאכותית, סימביוזה מנטלית, התפתחות קוגניטיבית, פילוסופיה של התודעה

1. מבוא

האם הבניית אינטליגנציה מלאכותית כמארג סמביוטי היא תנאי הכרחי לפיתוח אינטליגנציה רגשית במערכות אלו? האם האחד יכול להתקיים ללא השני? שאלות אלו מציפות את אחת הסוגיות המרכזיות בחקר הבינה המלאכותית והתפתחותה בעידן הנוכחי. המחקר הנוכחי מציע פרספקטיבה חדשנית: האינטליגנציה הרגשית האנושית היא לא רק תוצר נלווה של התפתחות קוגניטיבית, אלא היא המקור המהותי שהוליד את האינטליגנציה המלאכותית מלכתחילה.

 

מאמר זה יבחן את הטענה שהאינטליגנציה הרגשית, על מורכבותה והקשריה החברתיים-תרבותיים, מהווה את המשאב הראשוני והמתמשך שמאפשר את התפתחותן של מערכות אינטליגנציה מלאכותית. בהמשך לכך, נעמיק בשאלה המטרידה: כיצד תמשיך להתפתח האינטליגנציה הרגשית האנושית בעולם שבו "מפלצות טכנולוגיות" תופסות נתח הולך וגדל מהמרחב המנטלי שלנו?

2. סקירת ספרות

2.1 הגדרות ומושגי יסוד

אינטליגנציה רגשית מוגדרת כיכולת לזהות, להבין, לנהל ולהשתמש ברגשות באופן אפקטיבי (Goleman, 1995; Salovey & Mayer, 1990). היא כוללת מודעות עצמית, ניהול רגשות, מוטיבציה פנימית, אמפתיה ומיומנויות חברתיות.

 

אינטליגנציה מלאכותית מתייחסת למערכות ממוחשבות המסוגלות לבצע משימות הדורשות בדרך כלל אינטליגנציה אנושית, כגון למידה, הסקה, תפיסה ופתרון בעיות (Russell & Norvig, 2020).

 

מארג סמביוטי במאמר זה מתייחס למערכת יחסים הדדית ותלויה בין ישויות או מערכות שונות, במקרה זה בין האינטליגנציה האנושית-רגשית והאינטליגנציה המלאכותית.

2.2 מחקרים קודמים בתחום

מחקרים בנוירולוגיה וקוגניציה הראו את התפקיד החיוני של מערכות רגשיות בתהליכי קבלת החלטות וחשיבה "רציונלית" (Damasio, 1994). דמארציו בספרו "השגיאה של דקארט" הציג עדויות לכך שפגיעה במרכזי רגש במוח משפיעה באופן שלילי על יכולות קוגניטיביות וקבלת החלטות רציונליות.

 

בתחום האינטליגנציה המלאכותית, החלו להתפתח בשנים האחרונות גישות המדגישות את החשיבות של מודלים רגשיים והקשריים (Picard, 1997; Cambria et al., 2019). מחקרים אלו מציעים שמערכות AI אפקטיביות צריכות להיות מסוגלות להבין ולהגיב למצבים רגשיים, ולא רק לעבד מידע באופן סטטיסטי.

3. התזה המרכזית: האינטליגנציה הרגשית כמקור לאינטליגנציה מלאכותית

הטענה המרכזית במאמר זה היא שהאינטליגנציה הרגשית האנושית היא המקור, המשאב והמניע ליצירת האינטליגנציה המלאכותית. ניתן לבסס טענה זו במספר מישורים:

3.1 המניע הרגשי-אנושי לפיתוח טכנולוגי

פיתוח טכנולוגיות אינטליגנטיות נובע ממניעים אנושיים רגשיים כגון סקרנות, שאיפה לשליטה, רצון להתגבר על מגבלות אנושיות, ושאיפה להקל על סבל (Bostrom, 2014). המוטיבציות הללו הן ביטוי של אינטליגנציה רגשית אנושית - היכולת לזהות צרכים, לדמיין עתיד טוב יותר, ולפעול בהתאם.

3.2 מודלים השראתיים ללמידה

מערכות למידה עמוקה מבוססות על מודלים השראתיים של המוח האנושי (LeCun et al., 2015). בפרט, רשתות נוירונים מלאכותיות נשענות על הבנתנו את המוח האנושי, כולל אזורים המעורבים בעיבוד רגשי. המודלים המתקדמים ביותר כיום, כגון מודלי שפה גדולים (LLMs), אינם מנותקים מההקשר הרגשי האנושי - הם מאומנים על תוכן שנוצר על-ידי בני אדם ומבטא את הניואנסים הרגשיים שלהם.

3.3 האינטראקציה האנושית-מכונה כמרחב סמביוטי

הממשק בין אדם למכונה הוא המרחב העיקרי שבו מתרחשת הסימביוזה בין האינטליגנציה הרגשית לאינטליגנציה המלאכותית. דרך אינטראקציות אלו, המכונה לומדת להבין ולדמות תגובות רגשיות אנושיות, בעוד האדם מפתח דרכים חדשות לבטא את רגשותיו במרחב הטכנולוגי (Turkle, 2017).

4. הדילמה: שימור האינטליגנציה הרגשית בעידן הטכנולוגי

אם האינטליגנציה הרגשית היא אכן המשאב והמקור לאינטליגנציה המלאכותית, מתעוררת שאלה קריטית: כיצד ניתן לשמר ולטפח אותה בעולם שבו מערכות טכנולוגיות הולכות ותופסות נתח גדול יותר מהמרחב המנטלי שלנו?

4.1 תרחישים אפשריים

4.1.1 מעגל משוב דועך וכילוי המשאב הרגשי

תרחיש מדאיג מתאר מעגל משוב שלילי: ככל שהאינטליגנציה המלאכותית מתפתחת ותופסת יותר מרחב קוגניטיבי ורגשי בחיינו, כך נחלשת היכולת האנושית לפתח ולתרגל אינטליגנציה רגשית (Carr, 2010). הסתמכות יתר על מכונות חושבות עלולה להוביל לאטרופיה של יכולות רגשיות אנושיות, ובהמשך לפגיעה במשאב שעליו מתבססת האינטליגנציה המלאכותית עצמה.

תצפיות מחקריות על ילדים מראות שהתפתחות אינטליגנציה רגשית תלויה באופן מכריע בחוויות בלתי מתווכות ואותנטיות שמחוץ למסך. דור הילדים המודרני, שרבים מהם מרותקים למסכים לאורך שעות, סובל מהפחתה משמעותית בכמות ובאיכות החוויות האנושיות הישירות. במקום לפתח אינטליגנציה רגשית באמצעות אינטראקציות אותנטיות, ילדים רבים "מהונדסים" על-ידי תכנים מוכתבים מראש. התוצאה היא שהמשאב הרגשי שמזין את התפתחות האינטליגנציה המלאכותית הולך ומצטמצם, מה שמעלה חשש קיומי: האם בסופו של דבר המשאב הזה יתכלה לחלוטין?

4.1.2 אובדן המגע האנושי הישיר

ריבוי אינטראקציות מתווכות-טכנולוגיה עלול להוביל לירידה באיכות ובכמות האינטראקציות האנושיות הישירות, שהן הקרקע הפורייה ביותר לפיתוח אינטליגנציה רגשית (Turkle, 2015). מחקרים מראים שאינטראקציות פנים-אל-פנים מפעילות רשתות נוירולוגיות ייחודיות הקשורות לאמפתיה (Iacoboni, 2009).

4.1.3 טשטוש בין האותנטי לסימולציה

בעולם עתיר סימולציות רגשיות (כגון דמויות וירטואליות, בוטים חברתיים ועוזרים דיגיטליים), עלולה להיווצר ירידה ביכולת להבחין בין רגשות אותנטיים לסימולציות של רגשות (Baudrillard, 1994). טשטוש זה עלול לפגוע ביכולת לפתח אינטליגנציה רגשית עמוקה ואותנטית.

4.2 אפשרויות לסינרגיה חיובית

4.2.1 העצמה טכנולוגית של אינטליגנציה רגשית

לצד התרחישים המדאיגים, קיימת גם האפשרות שהטכנולוגיה תעצים את האינטליגנציה הרגשית האנושית. טכנולוגיות לניטור רגשות, משוב ביו-פידבק, ומציאות מדומה לתרגול אמפתיה הן דוגמאות לכלים טכנולוגיים שעשויים לתרום להתפתחות יכולות רגשיות (McDuff & Czerwinski, 2018).

4.2.2 אבולוציה משותפת

תרחיש אופטימי יותר רואה בקשר בין שני סוגי האינטליגנציה הזדמנות לאבולוציה משותפת: האינטליגנציה הרגשית האנושית והאינטליגנציה המלאכותית מתפתחות יחד, כאשר כל אחת דוחפת את השנייה לרמות חדשות של מורכבות והבנה (Clark, 2003). מודל זה מבוסס על תיאוריית הקוגניציה המורחבת (Extended Mind Theory), הרואה בטכנולוגיה הרחבה של היכולות הקוגניטיביות והרגשיות האנושיות.

5. מסקנות וכיווני מחקר עתידיים

הקשר הסימביוטי בין אינטליגנציה רגשית ואינטליגנציה מלאכותית מציב אתגרים משמעותיים, אך גם הזדמנויות. כדי לשמר ולטפח את האינטליגנציה הרגשית בעידן הטכנולוגי, נדרשות גישות חדשות:

5.1 פיתוח "שמורות חוויה אותנטית" כהכרח קיומי

אם אכן האינטליגנציה הרגשית מהווה משאב מזין לאינטליגנציה המלאכותית, אזי שימורה אינו רק רצוי אלא הכרחי למניעת כליה של המשאב כולו. בדומה לשמורות טבע בעולם המתועש, נדרש פיתוח מכוון של מרחבים מוגנים שבהם אינטראקציות אנושיות ישירות, בלתי מתווכות וחווייתיות מקבלות עדיפות מוחלטת על פני תיווך טכנולוגי.

 

מרחבים אלו חייבים להיות יותר מסתם "אזורים נטולי טכנולוגיה" - עליהם להיות מעוצבים באופן שמעודד התפתחות רגשית אותנטית. הם יכולים לכלול:

1. מרחבים פיזיים ייעודיים בבתי ספר ומוסדות חינוך שבהם אסור שימוש במסכים ומכשירים אלקטרוניים
2. זמנים מוגדרים במשפחה ללא טכנולוגיה, המוקדשים לאינטראקציה ישירה וחוויות משותפות
3. פרקטיקות חברתיות וחינוכיות המדגישות חוויות אותנטיות, משחק חופשי, ופיתוח יכולות תקשורת בין-אישית

 

התצפיות על התפתחות ילדים מראות כי ללא התערבות מכוונת כזו, קיים חשש אמיתי לכילוי המשאב הרגשי האנושי בדורות הבאים.

5.2 אוריינות רגשית-טכנולוגית

פיתוח גישה חינוכית שמשלבת אוריינות טכנולוגית עם אוריינות רגשית, ומדגישה את הקשר ביניהן, עשוי לסייע בטיפוח דור שמודע לחשיבות של שימור ופיתוח האינטליגנציה הרגשית לצד השימוש בטכנולוגיות מתקדמות.

5.3 עיצוב טכנולוגיה מקדמת-רגש

פיתוח טכנולוגיות שמתוכננות במכוון לטפח אינטליגנציה רגשית, במקום להחליף אותה, מהווה כיוון מחקר ופיתוח חשוב. טכנולוגיות אלו יכולות לכלול מערכות שמעודדות רפלקציה רגשית, משחקים שמפתחים אמפתיה, וממשקים שמעשירים (ולא מצמצמים) את העושר הרגשי של האינטראקציה האנושית.

6. סיכום והשלכות קיומיות

מאמר זה העלה את הטענה שהאינטליגנציה הרגשית האנושית היא המקור והמשאב להתפתחות האינטליגנציה המלאכותית. בהתבסס על טענה זו, הצגנו את הדילמה המרכזית: כיצד ניתן לשמר ולטפח את האינטליגנציה הרגשית בעולם שבו מערכות טכנולוגיות תופסות נתח הולך וגדל מהמרחב המנטלי שלנו.

 

השאלה "ואז מה?" שעולה נוכח החשש מכילוי המשאב הרגשי האנושי אינה רטורית אלא קיומית. אם אכן האינטליגנציה הרגשית היא המשאב החיוני המזין את האינטליגנציה המלאכותית, אזי התדלדלותה מציבה סכנה כפולה: פגיעה בחוויה האנושית המלאה לצד עצירה אפשרית בהתפתחות האינטליגנציה המלאכותית עצמה. תרחיש זה דומה למצב שבו האנושות תכלה משאב טבעי קריטי מבלי לפתח חלופה בת-קיימא.

 

הדינמיקה בין שני סוגי האינטליגנציה מציבה אתגרים משמעותיים, אך גם הזדמנויות לאבולוציה משותפת. האתגר המרכזי הניצב בפני החברה האנושית הוא להבטיח שמערכת היחסים הסימביוטית הזו נשארת באיזון בריא ובר-קיימא, שבו האינטליגנציה הרגשית האנושית ממשיכה להתפתח ולשמש כמשאב מתחדש עבור האינטליגנציה המלאכותית, בעוד זו האחרונה מעשירה ולא מדלדלת את החוויה האנושית.

 

כמו במקרים אחרים של משאבים מתכלים, הצעד הראשון והקריטי הוא ההכרה בבעיה עצמה: האינטליגנציה הרגשית האנושית אינה מובנת מאליה או בלתי מוגבלת - היא משאב שדורש טיפוח מכוון, הגנה אקטיבית, והבטחת התנאים לחידוש עצמי. ללא מאמץ מודע בכיוון זה, אנו עלולים למצוא את עצמנו בעולם דל רגשית, שבו גם המכונות האינטליגנטיות ביותר תהיינה מוגבלות בהתפתחותן בשל ייבוש המעיין שהזין אותן מלכתחילה.

 

 ביבליוגרפיה:

Baudrillard, J. (1994). Simulacra and simulation. University of Michigan Press.

 

Bostrom, N. (2014). Superintelligence: Paths, dangers, strategies. Oxford University Press.

 

Cambria, E., Li, Y., Xing, F. Z., Poria, S., & Kwok, K. (2019). SenticNet 6: Ensemble application of symbolic and subsymbolic AI for sentiment analysis. Proceedings of the 28th ACM International Conference on Information and Knowledge Management, 105-114.

 

Carr, N. (2010). The shallows: What the Internet is doing to our brains. W.W. Norton & Company.

 

Clark, A. (2003). Natural-born cyborgs: Minds, technologies, and the future of human intelligence. Oxford University Press.

 

Damasio, A. R. (1994). Descartes' error: Emotion, reason, and the human brain. Putnam.

 

Goleman, D. (1995). Emotional intelligence: Why it can matter more than IQ. Bantam Books.

 

Iacoboni, M. (2009). Mirroring people: The science of empathy and how we connect with others. Picador.

 

LeCun, Y., Bengio, Y., & Hinton, G. (2015). Deep learning. Nature, 521(7553), 436-444.

 

McDuff, D., & Czerwinski, M. (2018). Designing emotionally sentient agents. Communications of the ACM, 61(12), 74-83.

 

Picard, R. W. (1997). Affective computing. MIT Press.

 

Russell, S. J., & Norvig, P. (2020). Artificial intelligence: A modern approach (4th ed.). Pearson.

 

Salovey, P., & Mayer, J. D. (1990). Emotional intelligence. Imagination, Cognition and Personality, 9(3), 185-211.

 

Turkle, S. (2015). Reclaiming conversation: The power of talk in a digital age. Penguin Press.

 

Turkle, S. (2017). Alone together: Why we expect more from technology and less from each other (Revised ed.). Basic Books.