פדגוגיה חדשנית

המציאות החדשה מעמידה את בתי הספר בפני אתגר לא פשוט בו הם נדרשים לשנות את תכניות הלימוד ולהטמיע תכניות תקשוב - "פדגוגיה חדשנית" או "פדגוגיה איכותית בסביבה חדשנית" (אוחזר מתוך מאמרה של מלכה וידיסלבסקי, מפקחת במנהל הפדגוגי וממונה על סביבות למידה :

http://clickit3.ort.org.il/Apps/Public/getfile.aspx?inline=yes&f=files/ba3c28fc-8c3e-46d9-b4f3-effda4c7e27b/f6121931-617f-4210-ae88-d35238441dbc/50ef4155-737d-465e-aab4-28331fc18479/2acaac6e-32d9-4461-aa14-b07cb3aa7149.pdf)

אם כך מהי "פדגוגיה חדשנית" ומה נחיצותה למערכת החינוך?

בראשית לימודי, בקורס טכנולוגיות כסוכני שינוי בבית הספר , נתבקשנו עי' המרצה הנכבדה ד"ר גילה לוי עצמון, להגדיר מהי "פדגוגיה חדשנית", תוך התייחסות לשלושה מקורות: שיעורי הקורס, המאמר של מיודוסר ד', נחמיאס ר', פורקוש-ברוך א', טובין ד' (2007) ולספרה של לינדה חרזים: 

 Learning Theory and Online Technology.  . 

ובכן, כסטדונטית חדשה במרכז ללימודים אקדמיים- אור יהודה, יצאתי לדרכי בניסיון להגדיר מהי פדגוגיה חדשנית...

החלטתי ראשית לבדוק מה יש לאתרים שונים באינטרנט להציע בנוגע למושג שחזר על עצמו שוב ושוב במהלך קורס זה ותובנה אחת עלתה ללא הרף: משום שילוב התקשוב בלמידה, בפני המורה והלומד במאה -21 ניצבים אתגרים עתידיים לא פשוטים שאיתם הוא צריך ללמוד ולהתמודד ולכן, אין מנוס מחדשנות פדגוגית במאה -21.

התקשוב נתפס כיום כזרז פוטנציאלי של שינויים במערכות חינוך, וכאמצעי שיאפשר לצייד את

אזרחי העתיד בכלים הנחוצים לחיים בחברת המידע (מתוך רשימת קריאה בקורס: נחמיאס, מיודוסר, ברוך וזוזובסקי, 2001).

הפדגוגיה החדשנית היא בעצם אמצעי להשגת מטרות וצרכים אלו. 

ניתן, אם כך, לומר שהצורך והנחיצות בפדגוגיה חדשנית נובע מהסיבות שלהלן:

הרצון של מערכת החינוך להתאים עצמה למציאות הדינאמית המשתנה בעולם כולו- שוק העבודה והאקדמיה הגלובליים מחייבים  את השינוי.

מערכת החינוך נדרשת להתאים עצמה להתפתחויות הטכנולוגיות המהירות.

במיוחד לאור העובדה שחלק ממאפייני טכנולוגיית הידע תואמים לעקרונות הלמידה ומתאימים לשיפור הלמידה (Bransford, Brown, & Cocking, 1999).

פדגוגיה חדשנית תוביל את מערכת החינוך ואת הלומדים בה להגיב לשינויים כלכליים וחברתיים.

באמצעות שימוש והטמעת הפדגוגיה החדשנית, הישגי התלמידים והצלחתם יעלו.

המורה יגוון את עבודתו וערוך שימוש מושכל בסביבת  הלמידה המתוקשבת  והאתגרים הלימודיים שיעמדו בפניו יובילו לשנוי עמדותיו כלפי מקצעות שונים. קיימת ציפייה שלמידה בסביבה מתוקשבת תשפר את עמדות התלמידים כלפי מקצועות הלימוד השונים, תגביר את המוטיבציה שלהם, תקדם את מיומנויות הלמידה, ותביא למצב שבו תלמידים רבים יוכלו למצות את יכולתם ולשפר את הישגיהם הלימודיים (שילד, שלייר, פרוינד, אסולין, 1998).

הפדגוגיה החדשנית תגשר בין מערכת החינוך המסורתית לבין מערכת חינוך מתוקשבת שעובדת בהלימה לסביבה שמחוץ לבית הספר, לעולם העבודה ותרבות הפנאי.

יש חשיבות גדולה לעיצוב דמות הלומד במאה ה-21. הפדגוגיה החדשנית נדרשת על מנת לפתח את מיומנויות הלמידה הנחוצות במאה ה- 21 על מנת לתפקד באופן מיטבי בעתיד:

מיומנויות של ידע וטכנולוגיה -אוריינות מידע, מידע דיגיטאלי, תקשוב, תקשורת). שליטה במעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני, גרפיקה ממוחשבת, ובסיסי נתונים הם מיונמיות בסיסיות הנדרשות ללומד במאה – 21. בלעדיהן לא יוכל להשתלב בעולם העבודה.

מיומנויות של יצירתיות, חשיבה גבוהה, חשיבה ביקורתית. הטכנולוגיות מאפשרות הזדמנויות ללמידה "פתוחה"  המבוססת על התמודדות עם מצבורי ידע, סינונם וצירופם בתהליך של פתרון אמת (סלומון, 1996).

מיומנויות של תקשורת ושיתוף. אוירה זו מטפחת לומד בעל מכוונות עצמית, בכך שהיא מעודדת חשיבה חופשית, נטילת אחריות, ועבודה כחלק מצוות. (מיודוסר, נחמיאס, פורקוש וטובין, 2003).

מערכת החינוך תתעדכן בהתאם למרכיבים והשיקולים הפדגוגיים ותשתמש בפדגוגיה חדשנית מתוקשבת שלא רק בהתאם לצרכי הלומד אלא בהלימה לתכנית הלימודים.

המורה יגוון את עבודתו וישלב באופן מושכל את סביבת העבודה ובכך יוכל לגרום לתלמיד לשנות את עמדו כלפי מקצועות שונות.

קיימת ציפייה שלמידה בסביבה מתוקשבת תשפר את עמדות התלמידים כלפי מקצועות הלימוד השונים, תגביר את המוטיבציה שלהם, תקדם את מיומנויות הלמידה, ותביא למצב שבו תלמידים רבים יוכלו למצות את יכולתם ולשפר את הישגיהם הלימודיים (שילד, שלייר, פרוינד, אסולין, 1998).

פדגוגיה חדשנית תשפיע על:

תכנית הלימודים- התכנים חייבים להיות רלוונטיים למציאות של ימינו.

תהליכי הוראה למידה , מדידה  והערכה של הישגי התלמידים.

ארגון זמן הלומד- גבולות הזמן והמרחב יפכו את הלמידה לגמישה יותר ואת הלומד ללומד עצמאי המאפיין את הלומד של המאה ה-21 כמו גם, למידה עצמאית – למידה מרחוק.  שילוב התקשוב מאפשר אינטראקציה של התלמיד עם חומר הלימוד בהיקף ובאיכות השונים מכל טכנולוגיה אחרת. התקשוב מאפשר התקדמות בקצב אישי, למידה פעילה, בחירה, קבלת משוב מיידי, אפשרות לאימון ולשיפור, עניין, אתגר, ושיפור הדימוי העצמי. (מיודוסר, נחמיאס, פורקוש וטובין, 2003).

 

https://www.youtube.com/watch?v=l8bzZ4YSip0

בעבר תפקיד הטכנולוגיה בתהליך הלמידה נתפס כמרכיב משני, רצוי, אך לא ממש הכרחי. הטכנולוגיה שמשה בעבר ככלי עזר למורה לצורך המחשה, העשרה וככלי המעורר קשב ומוטיבציה אצל הלומדים... ובכן, גישה זו איננה מתאימה עוד לימינו!!!!

נראה לעיתים כי מעבר לעובדה שהתחום ריתק אותי מאז ומתמיד, הסיבה העיקרית שבחרתי ללמוד במגמת התקשוב כחלק מלימודיי התואר השני שלי – היא בעיקר העובדה שכאשת חינוך תפקידי בביה"ס הוא לפתח ולהוביל את תלמידי לקראת פדגוגיה חדשנית של למידה עצמאית בה טכנולוגיות המידע והתקשורת מהווים חלק בלתי ניפרד מסביבת הלמידה.

כמורים בכלל, עלינו להתייחס לחדשנות כאמצעי לקידום, לתמיכה, לזימון ואפשור של תצורות למידה אחרות.

כמורים מובילי תקשוב, עלינו לעבוד בצוות תוך שיתוף פעולה ועזרה הדדית על מנת להוביל את המורים החוששים מתקשוב, לצלוח את המחסומים ולשלב בטבעיות תכניות לימוד ישנות וחדשות בהוראתם.

מקווה שאצליח...