פלטפורמת ה- Moocs, פתרון ללימודי השכלה גבוהה בקלות???

בוקר יום שני, קורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה בהיבטים בינלאומיים" עם המרצה נכבדה דר'חגית מישר טל...

השאלה "נזרקה" לאוויר כברורה מאליה: "מה ידוע לכם על קורסים און ליין?!

תחילה, מתוך אינסטינקט, תשובתי לא אחרה להגיע: " קורסים הנלמדים ברשת לשם העשרה בלבד..." עניתי בשקט לחברותיי ,כאילו מדובר בסוג של שאלה רטורית (טוב שעניתי בשקט – לפעמים סייג לחכמה- שתיקה והפירוט בהמשך...!!!!).

הרהרתי לעצמי- בעידן בו הידע נמצא באופן נרחב ונגיש, הרי אין שום סיבה שלא ישותף בצורה חופשית. לכל אדם, בעצם, ישנה היכולת להעניק ולקבל ידע נרחב ובעידן האינטרנט -העניין הופך להרבה יותר פשוט ונגיש. כל אדם באשר הוא מתפקד כ"אקדמיה מהלכת" והרשת כיום מאפשרת לשתף תכנים המהווים מסת ידע עצומה המגיעה לכל בית בחינם, ללא כל תשלום ואיננה נחלת העשירונים העליונים בלבד. מיד עלתה בי הדוגמה המפורסמת לשיתוף כזה, הלוא  היא "אקדמיית קהאן", שהוקמה ביוטיוב ומהווה את המיזם המפורסם ביותר לחינוך עכשווי. קאהן עצמו החל ללמד את אחייניו מעבר לים תוך שימוש בסרטונים בהם הוא עצמו מלמד, והחליט להעלות סרטונים אלו ליוטיוב על מנת  לשתף גולשים נוספים משום שלא ראה כל סיבה שיוגבלו לצפייה פרטית. הוא מתאר תהליך בו החל לקבל תגובות מגולשים בכל העולם וכיום ניתן למצוא ברשת למעלה מ–3,300 סרטוני הרצאות קצרות (עשר דק') המכסים מגוון עצום של נושאים (https://www.khanacademy.org/about).

בעודי מהרהרת, דר' חגית טל מישר, חשפה אותנו ל- MOOCs (Massive Open Online Courses), כאילו להעמיד אותי על טעותי שלא מדובר בקורסים הנילמדים לשם העשרה בלבד, כמו ששיערתי, אלא בפלטפורמות למידה וירטואליות המושקות על ידי אוניברסיטאות גדולות בעולם, שהרעיון המרכזי שלהן הוא למידה בחינם לקבוצות גדולות והקורסים המוצעים מוכרים ומקובלים מבחינת התואר לכל דבר ועניין באוניברסיטאות אלו.

שאלות רבות עלו בנושא, שהרי הגיע הרגע שהידע וההשכלה יהיו נחלת הכלל ותואר אקדמי יהיה בר השגה גם לשכבות החלשות, אך אי אפשר שלא לתהות כיצד הדבר נעשה בעידן בו תאגידי ענק עדיין חולשים על נתח נכבד בכלכלה והרי אי אפשר להתעלם מהפוטנציאל הכלכלי הרב הטמון בפלטפורמות ידע שכאלה.

איך בכל זאת מעגנים את סוגיית הידע החינמי הזה ומשאירים אותו נחלת הכלל ללא כל תמורה ורווחים ?!

היה צורך בהסתכלות אחורה, לנק' התחלה בכדי להבין כיצד כל זה החל בכלל ולשם כך דר' טל מישר חשפה אותנו לציר הזמן שיצרה על מנת לסקר את ההיסטוריה מאז החל מיזם האינטרנט לרקום עור וגידים:   

ב-1980 הוקמה תנועה בשם " תנועת התוכנה החופשית". בתקופה זו לא היה חיבור לאינטרנט בכל בית ובכלל מחשב ביתי נחשב למותרות- נחלת האנשים העמידים בלבד. תוכנת החיבור לרשת המידע החלה להיבנות והחלו להתבסס מאפייניה הבסיסיים...בקרב המתכנתים הייתה התלבטות רבה סביב אלמנטים מסחריים: האם סביבת הנט תהיה פתוחה תוך אידיאולוגית המידע הפתוח או שמא תוך שימת דגש על הפן המסחרי, כמכירת מוצר לכל דבר?!

פרויקטים בתחומי ידע שונים החלו להיבנות עי' מתכנתים עצמאיים שהחליטו לתת מידע חינמי לכל גולש והיוו תחרות רבה לחברות הגדולות. מתכנתים עצמאיים אלה פיתחו תוכנות שונות מתוך אידיאולוגיה אחת ברורה המדגישה את העובדה ש"על מידע להיות פתוח לקהל, זורם, שיתופי ושימושי ולא יהיה כמוצר הנמכר באריזתו (מתוך הקורס 'שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה', דר' חגית מישר טל)".

בשנת 1998, לאחר כ- 19 שנה כמעט נוצרו קהילות שלמות של מתכנתים שעבדו בקוד הפתוח, אשר החלו לייצר פתרונות טכנולוגיים שנמצאו ראויים להתחרות בתאגידי התקשורת הגדולים. הקוד הפתוח אפשר טעינת תוכנה בחינם והתאמה אישית לחברה המבקשת שירות תוך שיפור תמידי ודינאמי עי' הוספת קודים הדדית- ובמילים אחרות, שמירת אידיאולוגיית  שיתוף המידע ופיתוחו...

עקב הצורך למסד תחום זה ולהסדיר כללי שימוש, הוקם מוסד בשם Open Source  אשר עיגן את זכויות היוצרים וביסס קודים שקבעו מה מותר או אסור בעת השימוש בתכנים וקבצים שיתופיים פתוחים.

בשנת 2001 נוצרה מעין אמנה בינ"ל בשם Creative Commons  המסבירה את זכויות היוצרים לחומרים פתוחים.

בשנת 2002 הוקמו ממשקים לפרוייקטים האונברסיטאים הראשונים לתוכן פתוח כדוגמת

 MIT Open Course Ware: למידה בצורה מקוונת עי' בחירת תחום עניין ולמידתו באופן פתוח ברשת. תחילה קורסים אלו נלמדו לשם העשרה בלבד, כמו שחשבתי בהתחלה, תוך הנגשת הידע והמוניטין לגולשים החפצים בהתמקצעות מסויימת.

בשנת 2005 הוקמו ונפתחו קורסים מקוונים נוספים והרשת הוצפה באוניברסיטואות המציעות תכנים פתוחים. היה צורך לאגד אונבירסיטאות אלו והוקם מעין ארגון הנקרא

OCW Consortium – המכיל בתוכו מאות מוסדות של השכלה גבוהה וארגונים המחוייבים לקידום תחום הלמידה המקוונת והשפעתה על החינוך הגלובלי.

בשנת 2008 נוצר מעין משבר בתחום: לא כל החומרים היו פתוחים ונגישים. בנוסף, הועלו שאלות הנוגעות לשימוש והטמעת המידע הפתוח במדינות העולם השלישי. הרי המידע פתוח ונגיש, דינאמי ושיתופי לכל, אך הספק היה האם ללומדים האפריקאים, לדוגמה, יש את הכלים הטכנולוגים לשימוש מירבי בידע הנרחב ?!

שאלות הועלו בדבר סיום תהליך הלמידה מתחילתו ועד סופו, חוסר אינטראקציה בינאישית בין תלמיד-מרצה הובילו למוטיבציה נמוכה בקרב הסטודנטים לסיים את התואר.

שאלות בדבר קרדיט לתארים שנלמדו באוניברסיטאות צצו מכל פינה.  

בשנת 2010 סולימאן קאן, כאמור, מעלה סרטוני וידיאו בעלי תכנים לימודיים, הזוכים למליוני צפיות ובכך מטמיע את המושג "Flipped Classroom". –מודל הכיתה ההפוכה בה פרדיגמת הכיתה הקונבנציונאלית בה ישנו מרצה ומולו תלמידים בתוך כיתה, השתנה ללמידה מהבית בעזרת סרטוני וידאו מצולמים עי' המרצים. כך גם, שיעורי הבית, כלומר הבעיות שצצו בבית הפכו לנחלת הכיתה ונידונים בפורמט זה.

בשנת 2012 נראה כי האוניברסיטאות למדו מטעויותיהן וייצרו אתרים חופשיים המאפשרים למידה לקהל הרחב, בחינם תוך הנגשת המידע גם לאוכלוסיות של מיעוטי יכולת: MOOCs (Massive Open Online Courses) . הקורסים הוירטואלים הללו נלמדים בקבוצות גדולות תוך אינטראקציה וירטואלית בין הלומדים (לא עוד סטודנט –מול מחשב- מול חומר לימודי בלבד), אלא קורסים מצולמים, שיתופיים כדוגמת האקדמיה של קאן.

אי אפשר שלא להתייחס לעובדה שקיימים יתרונות רבים כפי שמציינת הגב' דפני קולר בהרצאתה המעלפת: "מה אנו למדים מהוראה מקוונת": 

 

הגב' דפני קולר עומדת בראש אחד הפרוייקטים הגדולים- Coursera,  שנעשו בלמידה דרך ה – MOOCs וניתן אף לאמר שהיא חלוצה בתחומה. היא טוענת שהקורסים הנלמדים באופו מקוון שונים בצורה מהותית מקורסים הנלמדים בכתה באופן קונבנציולנאלי בכך שבין היתרונות הרבים, החומר מפורק ליחידות מודולאריות קטנות באורך 12-15 דקות ואין פורמט קבוע של האזנה להרצאה בת שעה מפי המרצה כמו בכיתה הרגילה. בצורה זו קל לסטודנטים להפיק תועלת מירבית והבנת הידע הנרכש לעומקו יותר מכל פורמט למידה אחר...לדעתי ללמידה בפורמט נכזה יש יתרונות רבים, אך אינני יכולה שלא לתהות על סטודנטים שונים, אחרים , אולי אפילו כדוגמתי, אשר עבורם הלמידה הווירטואלית דורשת משמעת עצמית גבוהה בהכנת המטלות ללא דד ליין קונקרטי ללמידת קורס מסויים והאזנה להרצאה כזו או אחרת, אלא רק כתאריך יעד להגשת מטלות סיום. אינני יכולה שלא לדמיין עצמי כסטודנטית הלומדת בעזרת ה-  MOOCs  ושואלת עצמי האם אוכל ללמוד לתואר אקדמי ללא האינטראקציה הבינאישית, פנים מול פנים עם סטודנטים אחרים?!

הרי גם היום אנו חולקים ידע בקבוצה הסגורה שלנו בפייסבוק וברשתות נוספות, אך האם הדבר יכול להוות תחליף להרצאות, אחת לשבוע, במכללה?

על פניו נראה כי פריצת תחום הידע השיתופי ושידרוג פלטפורמות טכנולוגיות לימודיות שונות הינם בלתי נמנעים....נראה כי בעתיד הלא ממש רחוק הכיתות כולן יהפכו למקוונות.

אולי אכן פלטפורמות אלה יחליפו באופן טוטאלי את הכיתות הקונבנציונאליות בבתי הספר והמכללות???

כמו שאמרה דר' חגית טל מישר בהרצאתה באותו בוקר: יש לחשוב היטב על כל החסרונות והיתרונות ה- Moocs , הן מבחינת תכנים פדגוגיים והן מבחינת המרצים, הן מבחינת האוניברסיטאות ובעיקר מבחינת אוכלוסיית היעד, הלוא הם הסטודנטים!!!