ברשומה
הקודמת התייחסתי להסטוריה המתארת את התפתחות הלמידה הפתוחה הקיימת ברשת: ציינתי את
האפנים השונים של למידה מקוונת ברשת ואת שלבי התפתחותם לאורך השנים תוך שימוש
בדוגמאות שונות ומגוונות.
ברשומה
זו ברצוני להציג צדדים נוספים בפלטפורמת המידע הפתוח של ה- Moocs ולדון דווקא בחסרונות (כן, מסתבר שיש...)
בלמידה בדרך זו.
על
פניו נראה כי נמצא פתרון לרכישת תואר אקדמי לסטודנטים ברחבי העולם בעלי תחומי
עניין שונים, ללא צורך לפקוד יום יום את הכיתה, ללא התחייבות לפרק זמן מוגדר מראש
וכביכול נגלה עולם שלם של נתיבים ואפיקי קריירה חדשים (מתוך : http://www.technologyreview.com/featuredstory/429376/the-crisis-in-higher-education/).
נראה
כי נמצא אף הפתרון לסטודנטים מיעוטי היכולת להגשים את חלומם ולרכוש תואר אקדמי
מאוניברסיטאות נחשבות בעולם כדוגמת סטנפורד, פרינסטון ופן (מתוך: http://www.begincollege.com/the-pros-cons-of-moocs-you-decide/).
ברשומה
הקודמת ציינתי , שישנם פלטפורמות המציעות קורסים לימודיים פתוחים כתמיכה לקורסים
הנילמדים בצורה הקונבנציונאלית תוך שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות בעלות שם בתחום
האקדמיה כדוגמת Coursera ולעומת זאת ישנם פלטפורמות למידה
מקוונת המוצעות כאלטרנטיבה כוללנית לאוניברסיטאות כדוגמת Udacity.
הרשת
אכן מוצפת במידע, ידע, שיתוף, למידה והוראה פתוחה וחדשנית לכל המעוניין:
על
פניו נראה כי הקדמה מאירה פניה לכל גולש החפץ לשנות את מעמדו ממעמד של אדם מן
השורה, לסטודנט אקדמאי מן המניין...
אין
ברצוני להשבית ולשבש את ה"חגיגה" הדיגיטאלית הזו סביב הטרנד החדש של למידה
פתוחה!!! ממש לא!!! אך ישנה תחושה שישנם צדדים אחרים שעליהם פחות שמים דגש ואם לא
הייתי נחשפת אליהם בקורס של דר' חגית מישר, אולי מעולם לא הייתי משערת שצדדים אלה
אכן קיימים.
בין
אם הייתי נחשפת ואם לאו, צדדים אלו אכן קיימים וראוי שיקבלו את תשומת הלב המירבית
עת נרשמים לקורס מקוון זה או אחר:
ראשית,
מחקרים הראו שקיימת תופעה של נשירת סטודנטים מאסיבית בקרב נרשמי ה- Moocsלמיניהם-
לעיתים מחוסר מוטיבציה ולעיתים מחוסר משמעת עצמית. כך או כך, מחקרים מראים שמתוך
כלל הנרשמים, רק 5% אכן מסיימים מתחילת הקורס המקוון ועד תומו (מתוך: http://www.elearners.com/education-in-the-news/the-abcs-of-moocs/).
דבר
נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא העובדה שאין עדיין הכרה (אקרדיטציה) של הקורסים המקוונים
באוניברסיטאות השונות בעולם ולאותם 5% מהסטודנטים שכן הצליחו לסיים קורסים אלו אין
אפשרות לקבל תואר אקדמאי מוכר ומקובל או אפילו נקודות זכות על סיום קורס זה או אחר (מתוך: http://www.begincollege.com/the-pros-cons-of-moocs-you-decide/).
במסמך
שנכתב עי' רועי גולדשמידט בנושא למידה מקוונת וההכרה בה
, על פי בקשתה של חברת הכנסת עדי
קול מוזכרת העובדה שמרבית הקורסים המקוונים מבססים את הערכת הלומד על ידי שני
אלמנטים בלבד: בחנים ומבחנים "סגורים", כלומר שאלונים אמרקאיים והערכת
עמיתים, כלומר עי' סטודנטים אחרים. במסמך מתואר שאופן בחינה כזה עלול להוות בעיה
עבור סטודנטים מסויימים בעלי נקודות חוזק בשאלות הפתוחות דווקא, ועקב כך אין הם
ממצים את מירב הפוטנציאל הגלום בהם. עוד מתואר במסמך שהערכת תוצרי הסטודנטים עי'
עמיתיהם מטילה בספק את מומחיות ומקצועיות הבדיקה ועלול להיווצר מצב של חוסר הלימה
בין ידיעותיו של הסטודנט בפועל להשגיו (מתוך: http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03200.pdf).
בעודי
כותבת שורות אלו, אינני יכולה שלא להרהר בפן נוסף ומשמעותי כל כך עבורי, באופן
אישי: האינטראקציה הבינאישית , המפגש פנים מול פנים עם סטודנטים ומרצים, הפרייה
הדדית ו...כן...מי שמכיר אותי ולומד איתי יודע שהלמידה שלי מלווה, מאז ומתמיד, בקורטוב של הומור
וקריצה- כדרכי בחיים (כמובן ללא קשר לרצינות הרבה בה אני מתייחסת לענייני)...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה