מור לימור

אני אוהבת לכתוב. נקודה (ואף סימן קריאה).כמעט כמעט כמו שאני אוהבת לדבר- מכריי יעידו! אין לי בעיה לשתף בידיעותיי, שהרי זהו משלח ידי (או ליתר דיוק, משלח "פי"). נתבקשנו לכתוב רשומת אמצע הדרך, מעין בלוג תובנות...אז...הנה...יש לי וידוי: למרות שאני אוהבת לכתוב ולדבר, הבלוג גרם לי "להפליג" למחוזות רחוקים בכתיבתי ונדרש ממני להיות ממוקדת, מפוקסת לנושא ומגובשת בעמדותיי; לא עוד כתיבה אינטואטיבית בלבד, זאת הבנתי תוך כדי התהליך- מרשומה לרשומה, אלא חשיבה גלובאלית לפני (בעיקר לפני), בזמן ש... ולאחר כתיבת הרשומה. אני חוזרת אחורה, קוראת שוב את רשומותיי-  משבוע לשבוע, מצאתי עצמי יותר ויותר "בעניין": כל שבוע מחדש ישבתי וחשבתי עם עצמי לגבי הנושא שהיה הכי קרוב אליי באותו שבוע, נושא שעורר את סקרנותי מבחינת תכנים ותחומי עניין, נושא שהוביל אותי לחקור ולהרחיב ידיעותיי תוך קריאת חומרים נוספים בסקרנות רבה, נושא שהוסיף נופך משלו להתפתחותי האישית והמקצועית; ובכלל, נושא שדרבן אותי לכתיבה. המשימה בבחירת הנושא לא הייתה כה פשוטה משום שלעיתים היה יותר מנושא אחד שעורר את עניי...

אהבה אין סופית יש בליבי לילד- נער שגידלתי מיום היוולדו, כאילו היה בני שלי. גל אוצרי הוא ילד- נער, כיום בן 15 שנים, אשר אובחן מאז גיל שנה וחצי כאוטיסט ברמה הגבוהה ביותר. הבשורה נחתה על הוריו- חבריי מאז היותינו ילדים בעצמנו, כרעם ביום בהיר והיה מאוד קשה להתאושש מן הבשורה שגל, ילד קסם, אנרגטי ויפיפה, לא יתפקד ולא יתפתח כמו שאר בני גילו. התחושה מאוד מאוד כואבת עד היום (ונראה כי תיהיה מנת חלקנו לעד), אך עם השנים למדנו כולנו כיצד לחיות עם המגבלה ואף להוביל את גל להישגים קטנים- גדולים ולמרות שהדרך עוד ארוכה ומאתגרת, בעזרת פלאי הטכנולוגיה נראה כי האפשרויות הן אין סופיות: בשנים האחרונות מגיעים לביתו של גל עשרות מטפלים עם שיטות וכלים חדשניים המובילים אותו לתקשר עם סביבתו... באחד מביקוריי הרבים, הבחנתי במטפל שהסביר לי שכיום קיימות יותר מ-100 אפליקציות תומכות ומסייעות וגורמות לגל לשתף פעולה עם סביבתו עי' גירויים שונים כמו דמויות וחפצים מצויירים בשילוב תנועה וקול.   למרות שהעניין לא היה אמור להפתיע אותי, נדהמתי לראות איך גל משתף פעולה וכל מגע אצבעותיו על הסמלים שעל הצג, נעשה מתוך ...

עד לפני כשנה, את המושג html שמעתי מספר פעמים בודדות בחיי :  לראשונה בחיי, שמעתי את המושג לפני שנים, קצת פחות משני עשורים אם לדייק, כאשר בן זוגי עסק בבניית אתרים וניחשב לוירטואוז בתחומו. בפעמים הבודדות בהן ניסה להסביר לי, הבנתי שמדובר בשורות של פקודות מסובכות על כל אות שתופיע בדף האתר, וכבר אז הבנתי שאין סיכוי שאי פעם אעשה זאת בעצמי....-כן...קשה לי להודות בחולשותיי ובכל זאת, בתחום זה הייתי סמוכה ובטוחה שלא אגע! וכך עברו להן השנים ואני אכן לא נגעתי בתחום ואם להודות על האמת, נמנעתי גם מלקרוא חומר בנושא...עד שהבנתי שמשהו חייב להעשות בנידון ואי אפשר לדחות את הקץ, שהרי כל ילד מגיל עשר ידבר על מרכיבי דף האתר ו"שפת מחשב" ואני ממש לא אוהבת להכלל בקטגוריית המורה ה"מיושנת"!!!! ובכן, הגעתי לסמסטר שלישי במרכז ללימודים אקדמיים- אור יהודה ונודע לי שהקץ לבורותי הגיע בשם: "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבת"- עם המרצה המהולל בתחומו, דר' יאיר צדוק. ופה התחילה הסאגה שלי (שנמשכת עד לרגעים אלו....) עם תחום הגורם לי לאמביוולנטיות מוחלטת: תחילה קראתי ש- 5  ...

השנה 1998, אני מורה חדשה שזה עתה התחילה ללמד כיתות ז'- ח', בבית ספר יסודי שמונה -שנתי בעיר לוד...לקחתי חלק בכנס מורים לאנגלית במרפ"ד לוד, כיום פיסג"ה. תפסתי את מקומי ובזוויות העין ראיתי את המורה לאנגלית שלי-לני, מבית הספר היסודי בו למדתי כתלמידה. כמובן ההתרגשות הייתה רבה (בעיקר שלו) וכך גם המבוכה (בעיקר שלי), לשמוע שאני כיוונתי עצמי לתחום האהוב עליו יותר מכל- הוראת האנגלית! בתום הכנס, המורה היקר ניגש אליי ולאחר שיחה קצרה הציע לי סיוע בחומרי למידה, נתן לי טיפים מנסיונו והיה נראה מרוצה מעצמו כל כך (ובצדק!!!!), כנראה משום שהרגיש שיש לו חלק נכבד בעובדה שבחרתי בתחום זה כקריירה. שמרנו על קשר והוא הציף אותי בחומרי למידה לכיתות השונות ובטיפים נפלאים שנאספו במהלך השנים מתוך נסיונו העצום בתחום. באחד המפגשים שלנו, המורה לני שלף דף עבודה מעוצב בדמויות של וולט דיסני והסביר כי החל לשלב סרטים מצויירים בהוראתו...הבטתי בדף בהשתאות, שהרי לא זכרתי שהיה כל כך יצירתי בהוראתו כשאני הייתי תלמידה!!! לני החל להסביר שלאחרונה חש תסכול רב משום שלקראת סוף השנה תלמידיו מאסו בשיעור...

ברשומה הקודמת התייחסתי להסטוריה המתארת את התפתחות הלמידה הפתוחה הקיימת ברשת: ציינתי את האפנים השונים של למידה מקוונת ברשת ואת שלבי התפתחותם לאורך השנים תוך שימוש בדוגמאות שונות ומגוונות. ברשומה זו ברצוני להציג צדדים נוספים בפלטפורמת המידע הפתוח של ה-  Moocs ולדון דווקא בחסרונות (כן, מסתבר שיש...) בלמידה בדרך זו. על פניו נראה כי נמצא פתרון לרכישת תואר אקדמי לסטודנטים ברחבי העולם בעלי תחומי עניין שונים, ללא צורך לפקוד יום יום את הכיתה, ללא התחייבות לפרק זמן מוגדר מראש וכביכול נגלה עולם שלם של נתיבים ואפיקי קריירה חדשים (מתוך : http://www.technologyreview.com/featuredstory/429376/the-crisis-in-higher-education/ ). נראה כי נמצא אף הפתרון לסטודנטים מיעוטי היכולת להגשים את חלומם ולרכוש תואר אקדמי מאוניברסיטאות נחשבות בעולם כדוגמת סטנפורד, פרינסטון ופן (מתוך: http://www.begincollege.com/the-pros-cons-of-moocs-you-decide/ ). ברשומה הקודמת ציינתי , שישנם פלטפורמות המציעות קורסים לימודיים פתוחים כתמיכה לקורסים הנילמדים בצורה הקונבנציונאלית תוך שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות...

בוקר יום שני, קורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה בהיבטים בינלאומיים" עם המרצה נכבדה דר'חגית מישר טל... השאלה "נזרקה" לאוויר כברורה מאליה: "מה ידוע לכם על קורסים און ליין?! תחילה, מתוך אינסטינקט, תשובתי לא אחרה להגיע: " קורסים הנלמדים ברשת לשם העשרה בלבד..." עניתי בשקט לחברותיי ,כאילו מדובר בסוג של שאלה רטורית (טוב שעניתי בשקט – לפעמים סייג לחכמה- שתיקה והפירוט בהמשך...!!!!). הרהרתי לעצמי- בעידן בו הידע נמצא באופן נרחב ונגיש, הרי אין שום סיבה שלא ישותף בצורה חופשית. לכל אדם, בעצם, ישנה היכולת להעניק ולקבל ידע נרחב ובעידן האינטרנט -העניין הופך להרבה יותר פשוט ונגיש. כל אדם באשר הוא מתפקד כ"אקדמיה מהלכת" והרשת כיום מאפשרת לשתף תכנים המהווים מסת ידע עצומה המגיעה לכל בית בחינם, ללא כל תשלום ואיננה נחלת העשירונים העליונים בלבד. מיד עלתה בי הדוגמה המפורסמת לשיתוף כזה, הלוא  היא " אקדמיית קהאן ", שהוקמה ביוטיוב ומהווה את המיזם המפורסם ביותר לחינוך עכשווי. קאהן עצמו החל ללמד את אחייניו מעבר לים תוך שימוש בסרטונים בהם הוא עצ...

המציאות החדשה מעמידה את בתי הספר בפני אתגר לא פשוט בו הם נדרשים לשנות את תכניות הלימוד ולהטמיע תכניות תקשוב - "פדגוגיה חדשנית" או "פדגוגיה איכותית בסביבה חדשנית" (אוחזר מתוך מאמרה של מלכה וידיסלבסקי, מפקחת במנהל הפדגוגי וממונה על סביבות למידה : http://clickit3.ort.org.il/Apps/Public/getfile.aspx?inline=yes&f=files/ba3c28fc-8c3e-46d9-b4f3-effda4c7e27b/f6121931-617f-4210-ae88-d35238441dbc/50ef4155-737d-465e-aab4-28331fc18479/2acaac6e-32d9-4461-aa14-b07cb3aa7149.pdf ) אם כך מהי "פדגוגיה חדשנית" ומה נחיצותה למערכת החינוך ? בראשית לימודי, בקורס   טכנולוגיות כסוכני שינוי בבית הספר ,   נתבקשנו עי' המרצה הנכבדה ד"ר גילה לוי עצמון, להגדיר מהי "פדגוגיה חדשנית", תוך התייחסות לשלושה מקורות: שיעורי הקורס, המאמר של מיודוסר ד', נחמיאס ר', פורקוש-ברוך א', טובין ד' (2007) ולספרה של לינדה חרזים:    Learning Theory and Online Technology .    .  ובכן, כסטדונטית חדשה   במרכז ללימודים אקדמיים- אור יהודה , יצאת...

כתיבת מדריך עזר להפעלת יישום טכנולוגי בהוראה: בקורס תקשוב ולמידה נתבקשנו עי' המרצות הניכבדות דר' גילה קורץ והגב' נעמי פורת, לבנות מדריך ברור ומקצועי להפעלת יישום טנולוגי היכול לסייע למורים במערכת החינוך. תחילה חששתי מגודל האחריות- שהרי אני רק בסמסטר שני ללימודיי במגמת התקשוב וכבר עליי לבנות מדריך עזר למורים! הרעיון, תחילה, גרם לי לחשש שלא אצליח לעמוד במטלה וזאת לא משום חוסר הידע-מהבחינה הזאת רכשנו יידע רב ביישומים טכנולוגיים שונים במהלך הקורס, אלא החשש נוצר בעקבות הדרישה בהפיכת הידע למעשי ולבנות מדריך שלם למורים שאינם מתוקשבים.   החלטתי ל"לקפוץ למים העמוקים" כל כך מבחינתי ופניתי לחברתי ושותפתי היקרה, רונית אשד, במטרה לחשוב יחד על יישום טכנולוגי יעיל וידידותי למורה. יצאנו לדרך כאשר במוחנו מחשבה אחת ברורה מובילה: מורים רבים חווים חשש משילוב התקשוב בהוראה ואנו נמצאים בעידן שהוא מעין "קו תפר" בין הוראה קונבנציונאלית- כלומר אליה היינו מורגלים עד כה: לוח, מחברת תלמיד, מורה, לבין חדשנות בהוראה- המשלבת תקשוב: תלמיד, מחשב, מורה, בכל סדר אפשרי... לכן, ...