אני אוהבת לכתוב.
נקודה (ואף סימן קריאה).כמעט כמעט כמו שאני אוהבת לדבר- מכריי יעידו!
אין לי בעיה לשתף
בידיעותיי, שהרי זהו משלח ידי (או ליתר דיוק, משלח "פי").
נתבקשנו לכתוב
רשומת אמצע הדרך, מעין בלוג תובנות...אז...הנה...יש לי וידוי: למרות שאני אוהבת
לכתוב ולדבר, הבלוג גרם לי "להפליג" למחוזות רחוקים בכתיבתי ונדרש ממני
להיות ממוקדת, מפוקסת לנושא ומגובשת בעמדותיי; לא עוד כתיבה אינטואטיבית בלבד, זאת
הבנתי תוך כדי התהליך- מרשומה לרשומה, אלא חשיבה גלובאלית לפני (בעיקר לפני), בזמן
ש... ולאחר כתיבת הרשומה.
אני חוזרת אחורה, קוראת שוב את רשומותיי- משבוע לשבוע,
מצאתי עצמי יותר ויותר "בעניין": כל שבוע מחדש ישבתי וחשבתי עם עצמי לגבי
הנושא שהיה הכי קרוב אליי באותו שבוע, נושא שעורר את סקרנותי מבחינת תכנים ותחומי
עניין, נושא שהוביל אותי לחקור ולהרחיב ידיעותיי תוך קריאת חומרים נוספים בסקרנות
רבה, נושא שהוסיף נופך משלו להתפתחותי האישית והמקצועית; ובכלל, נושא שדרבן אותי
לכתיבה. המשימה בבחירת הנושא לא הייתה כה פשוטה משום שלעיתים היה יותר מנושא אחד
שעורר את ענייני באותו שבוע ולעיתים אף ערכתי רשימת נושאים בהמתנה לשבועות
הבאים...
מרגע שלב בחירת
הנושא, מצאתי עצמי "נוברת" במאמרים וחוקרת את הנושא בקריאה מעשירה של
חומרי הלמידה שנלמדו בקורסים הרלוונטים לנושא וכמובן בנט. תוך כדי שיטוט, הייתי
מוצאת מאמרים הקשורים בזעיר אנפין לנושא, אך בגלל העניין הרב שעוררו, לעיתים הייתי
נסחפת לקישורים שאינם קשורים לנושא ישירות אך מסקרנים וסוחפים לא פחות- שאולי לא
הייתי מגיעה אליהם אלמלא כתיבת הבלוג, אך אז נאלצתי לנפות, להתמקד בעיקר ולהתנסח
בבהירות תוך ידיעה ברורה שאין זו רשומה למגירה (זו סוגייה בפני עצמה, עליה אדון
בהמשך).
בשלב הכתיבה,
מצאתי עצמי כותבת בשטף, מוחקת, מתקנת, שוב קוראת וחוזר חלילה...התהליך הזה
כשלעצמו, למרות ש"גזל" די הרבה זמן- הוא התהליך העקרי שהתפתח אצלי
מרשומה לרשומה: חשתי שבכל שבוע הכתיבה הופכת להיות יותר יותר קולחת וממוקדת.
בקריאה סופית של התוצר,
קרי הרשומה, כל פעם מחדש, חשתי מעין תחושת סיפוק (ו...כן...גם הקלה) על שהצלחתי להרחיב
ולבטא עצמי בסוגייה שעניינה אותי ואף לשתף אחרים בעת לחיצה על מקש
"פרסם".
והנה אני מגיעה לסוגיית
פרסום הרשומות- סוגייה שתחילה לא ידעתי כיצד אתמודד עימה, למרות היותי אדם פתוח
מטבעי!!! סוגייה שגרמה לי מעין חוסר נוחות בשלבים מסויימים ולעיתים אף עודנה...סוגייה
שלעיתים נוגדת את תפיסתי לגבי פרטיותו של אדם, סוגייה אשר טרם גיבשתי עמדה מוחלטת לגביה ולכן, לעיתים אף חוסמת מעט את היצירתיות בכתיבה!
אני חשה שזהו אתגרי
העיקרי לחלקו האחרון של תהליך כתיבת הבלוג...אני מקווה להתגבר על סוגייה זו
ולהמשיך להתפתח בתהליך הפיכתי "לבלוגרית" מקצועית J
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה