השנה 1998, אני
מורה חדשה שזה עתה התחילה ללמד כיתות ז'- ח', בבית ספר יסודי שמונה -שנתי בעיר
לוד...לקחתי חלק בכנס מורים לאנגלית במרפ"ד לוד, כיום פיסג"ה.
תפסתי את מקומי
ובזוויות העין ראיתי את המורה לאנגלית שלי-לני, מבית הספר היסודי בו למדתי
כתלמידה.
כמובן ההתרגשות
הייתה רבה (בעיקר שלו) וכך גם המבוכה (בעיקר שלי), לשמוע שאני כיוונתי עצמי לתחום
האהוב עליו יותר מכל- הוראת האנגלית!
בתום הכנס, המורה
היקר ניגש אליי ולאחר שיחה קצרה הציע לי סיוע בחומרי למידה, נתן לי טיפים מנסיונו והיה
נראה מרוצה מעצמו כל כך (ובצדק!!!!), כנראה משום שהרגיש שיש לו חלק נכבד בעובדה
שבחרתי בתחום זה כקריירה.
שמרנו על קשר והוא
הציף אותי בחומרי למידה לכיתות השונות ובטיפים נפלאים שנאספו במהלך השנים מתוך
נסיונו העצום בתחום.
באחד המפגשים
שלנו, המורה לני שלף דף עבודה מעוצב בדמויות של וולט דיסני והסביר כי החל לשלב
סרטים מצויירים בהוראתו...הבטתי בדף בהשתאות, שהרי לא זכרתי שהיה כל כך יצירתי
בהוראתו כשאני הייתי תלמידה!!! לני החל להסביר שלאחרונה חש תסכול רב משום שלקראת
סוף השנה תלמידיו מאסו בשיעורי האנגלית והחליט לעשות מעשה בכדי לעורר מחדש את
העניין בקרב תלמידיו (ו...כן...גם אצלו).
לני שאל אותי אם
יש בבית ספרי מקלט טלויזיה ומכשיר וידאו והגיש לי קלטת וידאו של הסרט
"אלאדין" ללא תרגום. במקביל, הגיש לי דף מנחה המציע פעילויות טרום
צפייה, בזמן צפייה ולאחריה. לני הסביר שבכדי להפיק את המירב משיעור צפייה יש לערוך
חשיבה מעמיקה ומושכלת הכוללת יעדים ומטרות ואת הדרך הדרך להשיגן במשימות -צפייה
בקטעים באורך של 25 דק' מתוך הסרט, כלומר לא צפייה רציפה באורך מלא. לסיום יחידת
הלימוד, לני הסביר שעל התלמידים להתחלק לזוגות או קבוצות ולהמחיז במשחק תפקידים,
קטעים נבחרים מתוך הסרט "אלאדין", או לחלופין להמציא יחד סוף אחר
ולהמחיזו!
לקחתי את האתגר,
למרות שחששתי שהכיתה התוססת שלי תהפוך לבית קולנוע והתוצאות היו מדהימות: תלמידיי,
המצטיינים והמתקשים כאחד, ישבו מרותקים, שיתפו פעולה: התעניינו, שאלו,
חקרו, המחיזו, שרו והציגו באנגלית ובעיקר למדו בדרך חוויתית ומרתקת.
חלפו שנים מאז
אותם מפגשים עם המורה לני, שבמהלכן לני הצטייר עבורי כסמל לניצני חדשנות בהוראתי
והנה בוקר אחד, בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" בהנחיית דר' ליאת אייל,
כאילו חזרתי בזמן לאותה שנה, לנקודה בה אני התחלתי את דרכי בשילוב המדיה בהוראה בעקבות
המורה לני...
דר' דייל מתאר
תהליך נסיוני בו בדק קבוצת תלמידים ולימד אותם מילים בעזרת סמלים חזותיים
ומילוליים. לאחר ההקנייה בדק דייל את ידעותיהם של תלמידיו ומצא שכאשר הלמידה מלווה
בהתערבות המימד החזותי הכולל צפייה בסרטים, הסברים מוחשיים והתנסות ממשית- הידע
מוטמע לתווך ארוך ובר יישום ושליפה בעת הצורך; משמע- למידה אפקטיבית המעוררת
סקרנות, גילוי וחקר אצל הלומד.
ניתן לראות זאת
בבירור בתרשים- קצה הקונוס מתאר למידה הכי פחות יעילה משום שהיא מבוססת על מידע
המועבר באמצעות סמלים טקסטואלים, כגון: האזנה או קריאה של מילים בעוד התלמידים
פאסיביים. לעומת זאת, בסיס הקונוס מתאר למידה יעילה תוך חיבור התלמיד לחומר
הנילמד, התלמיד פעיל, יוצר, מציג, מתנסה וזוכה ללמידה וידע ארוכי טווח.
אין לי מושג אם המורה
לני נחשף למודל החרוט של דייל או פעל בדרך אינטואטיבית מתוך נסיונו רב השנים עם
תלמידים, אך כך או כך מעניין לגלות שממצאים אלו, משנות השישים הרחוקות- כה נכונים
גם היום למרות שהדרך להשגתם דינאמית ומשתנה בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות!
באתר
"לב לדעת":http://levladaat.org/content/525 ישנם נקודות למחשבה בעת שילוב
הסרטים בהוראה, המסייעים לי רבות כל פעם מחדש. אני ממליצה למורים חדשים וותיקים
כאחד לעיין בדגשים אלו בכדי לעשות שימוש מושכל במדיה.
מצרפת
קישור המסייע לעריכת הסרט לחלקי צפייה קצרים או לחלופין לצנזר חלקים מיותרים בסרט:
http://www.tubechop.com/
ועוד אתר המכיל
עשרות קישורים לכלים דיגיטאליים:
הנאה מובטחת הן
למורים והן לתלמידים....
תגובות
הוסף רשומת תגובה