מדריך טבלת הציר

כתיבת מדריך עזר להפעלת יישום טכנולוגי בהוראה:

בקורס תקשוב ולמידה נתבקשנו עי' המרצות הניכבדות דר' גילה קורץ והגב' נעמי פורת, לבנות מדריך ברור ומקצועי להפעלת יישום טנולוגי היכול לסייע למורים במערכת החינוך.

תחילה חששתי מגודל האחריות- שהרי אני רק בסמסטר שני ללימודיי במגמת התקשוב וכבר עליי לבנות מדריך עזר למורים! הרעיון, תחילה, גרם לי לחשש שלא אצליח לעמוד במטלה וזאת לא משום חוסר הידע-מהבחינה הזאת רכשנו יידע רב ביישומים טכנולוגיים שונים במהלך הקורס, אלא החשש נוצר בעקבות הדרישה בהפיכת הידע למעשי ולבנות מדריך שלם למורים שאינם מתוקשבים.  

החלטתי ל"לקפוץ למים העמוקים" כל כך מבחינתי ופניתי לחברתי ושותפתי היקרה, רונית אשד, במטרה לחשוב יחד על יישום טכנולוגי יעיל וידידותי למורה. יצאנו לדרך כאשר במוחנו מחשבה אחת ברורה מובילה: מורים רבים חווים חשש משילוב התקשוב בהוראה ואנו נמצאים בעידן שהוא מעין "קו תפר" בין הוראה קונבנציונאלית- כלומר אליה היינו מורגלים עד כה: לוח, מחברת תלמיד, מורה, לבין חדשנות בהוראה- המשלבת תקשוב: תלמיד, מחשב, מורה, בכל סדר אפשרי...

לכן, כאשר הפכנו בסוגייה והעלינו רעיונות הקשורים לעבודתינו כמורות, המסקנה שאליה הגענו ברובו של הדיון המשותף הייתה אחידה: עלינו למצוא יישום שיסייע לנו "לשלוף" נתונים בזמן אמת, כגון: אסיפות הורים, ישיבות פדגוגיות ושיחות צומת עם צוות הניהול- זאת ללא צורך בניירת מתוייקת.  יחד, הגענו לתובנה שעלינו להעזר ביישומי האקסל ולבנות מדריך מועיל שיכול לשמש כל מורה באשר הוא ללא כל חשש מ"לחיצה על כפתורים" ליישום הניקרא טבלת ציר .

מהי טבלת ציר ?

טבלת ציר הינו כלי תצוגה וניתוח באקסל המרכז ומסכם נתונים לתוך טבלה אינטראקטיבית- הנתונים יכולים להיות טקסטואלים או מספריים וניתן לארגן אותם בדרכים שונות.

זהו כלי חזק לניתוח והצגת נתונים ויחד עם זאת פשוט לביצוע: באמצעות מספר קליקים בודדים ניתן לבנות טבלה המרכזת בתוכה נתונים עפ"י בחירתנו.

לא פעם יש ברשותנו טבלה שיש בה המון נתונים – זהו בעצם בסיס המידע עליו נבנית טבלת הציר -  ואנו רוצים להציג או לנתח רק את הנתונים הרלוונטיים עפ"י צרכנו.

לפני שנוכל ליצור טבלת ציר יש לעמוד בכמה תנאים מקדמיים: בסיס המידע צריך להכיל טבלה עם כותרות לכל עמודה. הטבלה צריכה להיות דו מימדית ופשוטה.

דוגמא לטבלה כזו:

מאוד חשוב לעמוד בתנאים המקדמיים כדי להצליח ליצור טבלת ציר. אי עמידה בתנאים אלה יגרום לאקסל להציג הודעת שגיאה כשננסה ליצור את טבלת הציר. ראו הוזהרתם !!!

ניתן לראות בטבלה לעיל את בסיס הנתונים – ישנם המון נתונים שמקשים עלינו לקבל תמונה ברורה לגבי תכולת הטבלה. במצב זה טבלת הציר באה לעזרתנו: באמצעות כמה לחיצות בודדות נוכל לצייר טבלה הרבה יותר נוחה לקריאה שתציג את הנתונים שאנו בוחרים להציג:

.

מקרה זה שימושי במידה ואנו מבצעים עידכונים/שינויים של הציונים בטבלת בסיס הנתונים. לא נצטרך לבנות שוב את טבלת הציר אלא רק לרענן את הנתונים.

ללא ספק, טבלת הציר מספקת יכולת חזקה לביצוע משימות ניתוח והצגה של נתונים הנותנים בידי המשתמש תמונה ברורה מאוד של התוצאות אשר יובילו להסקת מסקנות בזמן אמת.

התהליך עצמו:

השלב הראשון היה להעביר את החומר התאורתי למעשה ולנסות להתמקד ביישום ידידותי אחד מתוך שפע היישומים המוצאים באקסל. החלטנו, חברתי רונית ואני, לבחור יישום שאנו מתמצאות בו היטב על מנת לבנות מדריך קליל ונגיש. יצאנו מנקודת הנחה שהמדריך נבנה למורים בעלי ידע מועט באקסל ולכן השלבים אמורים להיות מדוייקים וברורים, צעד אחר צעד.                                               בשלב הבא, השתדלנו להכנס ל"נעלי" הקורא המתנסה ביישום לראשונה-דבר הדורש מצידנו שליטה מירבית בנושא והצגתו באופן רהוט ומובנה, בכדי למנוע מהקורא לאבד עניין או אפילו להתייאש.     

במהלך הכנת המדיך נתקלנו במכשולים לא צפויים, כגון ידע חסר במקרים מסויימים והצורך לפנות למקורות שונים, על מנת להרחיב את הידע- בעיקר בסוגיית הכרת תוכנת צילום המסך על כל רבדיה והכרת תוכנת המדריך הקולי. בנוסף, היו שלבים שהשמטנו במדריך משום שנראו לנו תחילה ברורים מעליהם ואחכ' השבנו למדריך מפאת חשיבותם לקורא חסר הידע.

בתום כתיבת המדריך התובנה העקרית שלי הינה בעיקר העובדה שהמדריך הינו כלי המסייע ברמת ביצוע אקטיבי – הלכה למעשה, הדורש מיומנות ושליטה ביישום והמיטיב עם המשתמש הרבה יותר מכל הסבר תיאורתי גרידא.

בתום התהליך תחושת הסיפוק הינה עצומה ואני חשה גאווה רבה על כתיבת המדריך והעלאת הסרטון ליו טיוב:

http://youtu.be/cMCzmFQxjVE

כולי תקווה שמדריך זה אכן יסייע ויצליח בייעודו...

שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה- היבטים בינלאומיים

יום שני, פתיחת סמסטר ג' ב"מכללה האקדמית אור יהודה", נכנסת דר' חגית מישר טל והחלה את הרצאתה המעלפת בנושא "שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה- היבטים בינלאומיים". הוסבר לנו כבר בתחילת ההרצאה ש"בשלות התשתית של רשת האינטרנט מזמנת לטכנולוגיות התקשוב הזדמנות לסייע במימוש הזכות לנגישות להשכלה לכל אזרחי העולם מאמריקה, אירופה, אסיה, מדינות עולם שלישי מדינות מתפתחות, לכאלה המתגוררים באזורי פריפריאליים וגם לכאלה שעקב  נסיבות שונות נבצר מהם להשתלב במערכת ההשכלה המסורתית (מתוך סילבוס הקורס, יוני 13). דר' חגית הסבירה כי מטרת הקורס הינה לבחון ולהשוות בין מדינות מתפתחות ומדינות מפותחות מבחינת שילוב התקשוב בחינוך.

נתבקשנו לבחור מדינה ולנתח את תכנית התקשוב (ICT) בה עפ' מודל של קוזמה.

חברתי, רונית אשד ואני בחרנו לנתח את מדיניות התקשוב במדינת טנזניה משום האתגרים הרבים העומדים בפני המדינה בדרכה הארוכה בשילוב המדינה במערכת ההשכלה העולמית, כגון מחסור בתשתיות- הבדל משמעותי בין האזורים הכפריים לעירוניים, מחסור בציוד קצה- שימוש בטכנולוגיות "יד שניה" בעלות נמוכה  וכמובן מחסור בכח אדם מיומן (מתוך מצגת הקורס, שיעור 3).

מתוך עיון בתכנית התקשוב של טנזניה עולה כי ממשלת טנזניה מציעה הזדמנויות לקדם ולשפר את איכות  החינוך על כל רבדיו תוך אמונה ששימוש בתכנית תקשוב מסודרת בחינוך למידה וניהול, ייצג כלי עצמתי בדרך להשגת ייעדים חינוכיים ולאומיים. בשנת 2001, הושקה תכנית לפיתוח מגזר החינוך (ESDP) בכדי לתת מענה לסוגיות קרטיות שבמרכזן סוגיית טכנולוגיות מידע הכוללות ביזור ניהול מוסדות חינוכיים, שיפור איכות החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי והבטחת נגישות לחינוך בכלל אצל קבוצות אתניות מיוחדות בטנזניה. בנוסף, הושם דגש להנגשת החינוך לילדים עם מוגבלויות והספקת מתקני חינוך לאזורים מקופחים. ישנה מודעות לחשיבות בהקמת מכללות ומוסדות חינוך שיכילו משאבים נחוצים לרכישת טכנולוגיות ידע שיעצימו מורים, מחנכים, מנהלים ומנהיגים ויובילו אותם לשימוש בתקשוב בשיקול דעת ויעילות תוך הרחבת הזדמנויות למידה והבטחת איכות ורלוונטיות חינוכית. מרכיבי הפוליסה נוגעים בעיקר לעניין החינוך הבסיסי בכללותו גני הילדים, חינוך יסודי, תיכוני והכשרת מורים איכותיים המהווים סוכנים טובים של חומרי הוראה ולמידה.  לאור מחסור במשאבים, תכנית התקשוב תיושם בשלבים: בעדיפות ראשונה- הכשרת מורים. אחכ', יישום בחינוך היסודי, יישום בחינוך הבוגר להכשרה מקצועית בשוק העבודה, בניית ספריות ובד בבד החינוך המתוקשב ייכנס לממשל ולתחום הניהול. החל משנת 1998 המכון הבינלאומי לתקשורת ופיתוח (IICD) של הולנד תומך בפיילוטים בתחומים שונים של שילוב טכנולוגיות מידע בחינוך, כולל: פיתוח אוריינות בטנזניה המשלב מחשב לבתי הספר התיכוניים, חינוך ושירותי מידע אינטרנטיים והדרכה לתקשוב מורים, בחודש אוגוסט 2005ממשלת טנזניה החלה פרוייקט "יישום תקשוב במכללות להוראה" יחד עם ממשלת שבדיה והוקם פורום שיצור פלטפורמה לשיתוף פעולה ותמיכה טכנית.החזון של המדינה ביחס ליישום מדיניות התקשוב בא לידי ביטוי בכמה מישורים:

1.      ליצור אומה חדורת חמש תכונות עקריות: פרנסה, שלום, יציבות ואחדות, ממשל תקין, חברה משכילה ומלומדת, וכלכלה חזקה ותחרותית המסוגלת לייצר צמיחה בת קיימא ושיתופיות כלכלית.

2.      צמצום העוני עי' חינוך מבוסס תקשוב שיגרום למינוף האדם והשגת חיים טובים יותר.

3.      שותפות גלובאלית לפיתוח יעדי המלניום (MDGs) עבור צמצום הפערים בין המינים.

4.      שימוש במערכות דואר ארציות על מנת לפתח מערכות תקשורת נרחבות המספקות חינוך מתוקשב.

5.      הטמעת תכניות לימוד מכוונות תקשוב וטכנטלוגיה בתכנ"ל.

6.       הפעלת לחץ על הכשרת מורים ומנהלים בתחום התקשוב.

7.      ניסוח תכנית מדינית מקיפה להקמת תשתיות של חשמל באיזורים כפריים.

8.      שילוב של בעלי עניין בוועידות בינלאומיות, ניהול סדנאות לשיתוף פעולה מטעם המכון הבינלאומי לתקשורת ופיתוח תכנית תקשוב המבוססת על מסמך תשעת הכוחות של בעלי עניין בטנזניה.

מניתוח תכנית הקשוב של טנזניה נראה כי ישנם הבטים כלכליים, פדגוגיים וחברתיים: המדינה מודעת לחשיבות נקיטת צעדים משמעותיים בתחום החינוך על מנת להפכה לחלק מחברת המידע הגלובלית ולשלבה בשוק העולמי. נראה כי הדגש העיקרי הינו על החינוך ורפורמות פדגוגיות שיהוו, בהמשך, בסיס ופלטפורמה ליצירת כח עבודה בשוק העבודה הגלובאלי.  ישנם דגשים על רפורמות בתפישה החברתית על מנת לקדם את חשיבות החינוך המתוקשב; לפתח תוכניות פדגוגיות משלבות תקשוב הנגישות לגברים ולנשים כאחד ולאזורים כפריים נטולי משאבים, פיתוח תכניות תקשוב הנגישות למשרדי ממשלה וכמובן רפורמה כוללנית בתפישת ראשי תרבויות סגורות, כגון ראשי שבטים- החוששים מרוח השינוי ותוצאותיה.    

כמורה במערכת החינוך בישראל, מיד עלתה בי השאלה היכן ממוקמת ישראל מבחינת שילוב התקשוב והאם אנו נחשבים מדינה מפותחת או מתפתחת?! שהרי מעבר לאתגרים העומדים בפני ממשלת טנזניה גם אנו, במדינת ישראל חווים מידי פעם חשש מרוח השינוי, בעיקר מצד ראשי ושרי דתות למיניהם, אך, מאידך,  מבינים את הצורך בשילוב התקשוב כצורך לאומי הכה חיוני בשמירה על חוסנה של מדינת ישראל (קלמן .י. אלגלי.צ.:שלושה עשורים של תכניות תקשוב לאומיות. עמ' 7). !!!

כמדינה השרויה תמיד בכוננות ביטחונית יש למנף את המדינה כמעצמה טכנולוגית יציבה וחסינה המצויידת במיטב המוחות והכישורים. המדינה שמה לה את שילוב תכנית התקשוב כיעד קיומי הכולל הכשרת מורים במסגרת תכניות ייחודיות שפותחו במיוחד עי' צוותי מומחים ויועברו בהשתלמויות, רכישת ציוד טכנולוגי מתקדם בבתי ספר, פיתוח מאגרים, פורטלים וסביבות למידה אינטרנטיות והפעלת תכניות מקוונות בשעת חירום- לצורך למידה מרחוק.

בנוסף לעיל, גם בתכנית התקשוב בישראל, בדומה למדינת טנזניה, ישנה חשיבות לצימצום פערים דיגטאליים והחשיבות בעמידה והתאמה לסטנדרטים הבינלאומיים. ישנה מודעות לחשיבות בהכנת בוגרי מערכת החינוך לדרישות עולם העבודה והאקדמיה של המאה ה-21 שיוצאת מהנחה שהמיומנויות הנדרשות שונות מאלה שבמאה ה-20, ועל מערכת החינוך להתאים עצמה לדרישות הללו. בישראל התכנית מתמקדת במורים, מתוך הבנה שהשקעה במשאב זה תניב בסופו של דבר את התשואה הטובה ביותר. 

כעוסקת בתחום החינוך, מזה כ- 15 שנה, החלטתי ללמוד לתואר שני במגמת תקשוב מתוך הכרה בחשיבות הנושא ומתוך צורך להשתלם ולהתמקצע ולהתאים עצמי ללומדים במערכת החינוך במאה ה-21. מערכת החינוך לא התנתה זאת כתנאי להמשך העסקתי במערכת והיוזמה הגיעה לגמרי ממני...

שאלתי העיקרית היא, האם נכון להשאיר זאת לבחירת העוסקים במלאכה או יש צורך בלכונן תקנות חדשות ולהתנות זאת בהמשך העסקה ?!

לטעמי, נושא זה חייב לעלות על סדר היום עוד בטרם נשאלות שאלות טכניות הקשרות לציוד ומיכשור הכיתות....

GOOGLE SITES

בקורס "פיתוח למידה בסביבות פתוחות" בהנחיית הגב' נעמי פורת נתבקשנו להכין יחידת לימוד בעזרת מערכת גוגל סייטס. הקורס נועד להקנות ידע והבנה מעשית בתכנון ופיתוח של תהליכי למידה המתרחשים בסביבות פתוחות (מתוך סילבוס הקורס, פב' 13).  מאחר ולא התנסתי בכלי זה בעבר הספק שאצליח לבנות אתר בעצמי הכולל תכנים ופעילויות אינטראקטיביות לתלמידיי, היה רב!!!

החלטתי לקחת את האתגר בזהירות שלב, אחר שלב, תוך סיוע במרצה ובאתרי האינטרנט. כבר בשלב החשיפה לקורס התחלתי לקרוא מדריכים למשתמש ולהתוודע לנושא בניית אתרים על מנת להפיג את החששות והספק. תוך כדי שיטוט באתרי האינטרנט על מנת להבין את המושג גוגל סייטס והרציונאל בשימוש בכלי זה, הבנתי שגוגל סייטס הוא מעין שירות חינמי של חברת גוגל העצומה המעניק לציבור בעלי חשבון בגוגל,  את האפשרות לבנות אתרים כיד הדמיון והמעוף הוירטואלי.

השלב הבא היה לבחור את אוכלוסיית היעד – חברתי רונית אשד ואני החלטנו לחשוף את תלמידינו הצעירים בכיתות ג'-ד' לכלי טכנולוגי זה על מנת שיעבדו באופן עצמאי ביחידת לימוד מתוקשבת הקשורה לנושא הלימודי הנילמד באותה העת- תזונה בריאה.

לאחר מכן היה עלינו לבחור יעדים אשר ברצוננו להשיג עפ' הטקסונומיה של בלום . יעדים אלה נבחרו בקפידה תוך הדרכה וליווי של המרצה וכוללים משימות ידע, הבנה, אנאליזה והערכת תוצרי עמיתים.  

החלטתנו שמטרת העל היא לבנות יחידת לימוד מתוקשבת אשר תאפשר למידה עצמאית תוך אינטראקציה קבוצתית בליווי ומעקב המורה, בנושא תזונה נבונה ולשם כך שילבנו סרטונים, מצגות, תמונות, משחקים ועוד. לאורך כל תהליך בניית יחידת הלימוד היה חשוב לנו ליצור פעילויות מגוונות אשר יתאימו לסגנונות למידה שונים.

בסיומו של תהליך אוכל לסכם כי למדתי רבות על יתרונות הכלי: ראשית, זו מערכת ללא תשלום וכל גולש, כאמור, בעל חשבון ג'ימייל יכול לבנות אתר. בנוסף, אין צורך בידע קודם והכלי ידידותי למשתמש חסר הנסיון. למדתי שגוגל סייטס מתקשר טוב עם מוצרי גוגל האחרים כמו גוגל דוקס וניתן להוסיף בקלות רכיבים כגון: טופס, תמונה, סרטון ועוד. הכלי מאפשר יצירת יחידת לימוד שלמה עבור התלמידים,  תוך אינטראקטיביות דינאמית ביניהם. ייתרה מכך, ניתן ליצור גם אתרים שונים כגון: אתרים אישיים, עסקיים, תדמיתיים וכמובן לימודיים. ניתן לבצע שינויים בתהליך פשוט וקל: המערכת בנויה בצורה מודולרית ומאפשרת לבצע שינויים בדף ספציפי, או בכל דפי האתר. ישנה אפשרות לבחור אם האתר ישותף ברשת או באופן פרטי, לצפייה על-ידי בעלי האתר או מי המורשים מטעמו.

תוך כדי העבודה, נוכחנו לדעת שיש גם מעט חסרונות בשימוש בכלי זה, כגון: רקע האתר מחייב בכל הדפים בצורה תבניתית ולא יכולנו לשנותו; ישנו קושי למקם ולכוון את התמונות שהוספנו; נוכחנו לדעת שהאתר עובד טוב יותר בעזרת גוגל כרום מאשר עם אקספלורר; משתמשי המערכת מוגבלים באפשרויות עיצוב האתר.

יחד עם כל הקשיים, ההתנסות בבניית אתר לימודי הובילה אותי לאתגרים רבים: התגברתי על בעיות ומכשולים, רכשתי מיומנויות והגעתי לתובנות עד ליצירת היחידה בשלמותה.  

אני סמוכה ובטוחה שאשתמש בכלי זה עם תלמידיי כחלק אינטגראלי מן השיעורים המתוקשבים שאתכנן יחד עם כלים נוספים שאני רוכשת במסגרת לימודיי מידי שבוע. 

מצרפת קישור לאתר שלי ושל רונית אשד חברתי:

https://sites.google.com/site/limorronit/home

אשמח לתגובות :-) 

שילוב כלים טכנולוגיים בבית הספר – שינוי בתפיסה פדגוגית...

יום ג', שעת אחה"צ, שבוע שני של חודש יוני...זה המועד שנקבע לי לשיחת סיכום עם מנהלת ביה"ס המוערכת- הגב' זהר גולן. השיחה הייתה חיובית וקולחת ובין שאלה אחת לשנייה נשאלתי את השאלה שהייתה הכי משמעותית עבורי בכל השיחה: "מה היית רוצה לשנות בשנה הבאה...???"
לא היה כל היסוס בתשובתי ועניתי כמתוך אינסטינקט: בית ספרנו הוא בית ספר חדש והייתי רוצה ומצפה שיהיו בו כיתות חכמות! הייתי רוצה שכל כיתה תיהיה מאובזרת במיטב  האמצעים הטכנולוגיים על מנת לשלבם בתכנית הלימודים כחלק אינטגראלי ולא רק כתחילתו של תהליך. הגב' זהר גולן הקשיבה בעניין ואף הסכימה עמי שמאחר ובית הספר מגדיר עצמו כחדשני, יש לשלב אמצעים טכנולוגיים בתכנית הלימודים והדבר יעשה לאחר בחינה מקיפה של עלויות והתאמת האמצעים לצרכי ביה"ס.

אני מלמדת מזה כ-3 שנים בבית הספר הממלכתי "ארגמן". זהו בית ספר צומח שש- שנתי בן 4 שנים, הממוקם במערב נס ציונה. בית הספר מאכלס כ- 650 תלמידים, המגיעים מחתך סוציו אקונומי גבוה מאוד מהממוצע. מטרותיו בעיקרן הן טיפוח ועידוד אקלים חברתי על מנת לאפשר לתלמידים תחושה אמיתית של יכולת השפעה.                                                                   בשנתיים האחרונות בית הספר החל בשילוב תהליכים טכנולוגיים ובפיתוח סביבת לימודים מתוקשבת על מנת לסייע לתלמיד להפיק את המרב מהטכנולוגיה בצורה מושכלת ולהקנות לתלמיד כלים מקצועיים שיתאימו את המשך דרכו התעסוקתית בשוק העבודה בשנות האלפיים. כחלק מתכנית הלימודים הבית ספרית, בית הספר החל בתהליכים ראשוניים לפיתוח מיומנויות יסוד לתלמידים בתחום התקשוב כגון: מערכי שיעור בשילוב התקשוב והמדיה בכמה ממקצועות הלימוד, רכישה והתקנה של מקרנים וציוד טכנולוגי מתקדם בכמה כיתות בודדות, השתלמויות הצוות המקצועי בתחום התקשוב ועידוד צפיית עמיתים בשיעורים מתוקשבים.

 בית הספר אמנם מאמין בכוחה ויתרונותיה של טכנולוגית התקשוב המאפשר נגישות לחומר רב ומגוון, אך לטעמי אין בזאת די:

במסגרת לימודיי ב"מרכז ללימודים אקדמיים- אור יהודה", במגמת תקשוב אני נחשפת לקורסים שונים בתחום שילוב טכנולוגיות ידע בתכנית הלימודים. אם קודם שילבתי מצגות שונות (רק בחדר מחשבים) תוך כדיי שיעור וחשבתי שבזאת אני מתפקדת כסוכנת טכנולוגיה, הרי שבמהלך לימודיי אני חשה שהנושא נירחב במידה רבה ויש לתת עליו את הדעת יום ביומו.

במסגרת הקורס "טכנולוגיות כסכני שינוי" שהתקיים בראשית לימודיי, נחשפתי לאמצעי טכנולוגי חדשני בשם: הלוח החכם. מיד עם שימוש במושג זה, הבנתי שיש להשתמש במושג ה"לוח האינטראקטיבי", אולי משום שמישהו עלול לחשוב שרק הלוח חכם ולא המשתמשים בו....

בהמשך לימודיי נחשפתי לקורס של אתי כוכבי: "עקרונות בפיתוח סביבות למידה", הורדתי את תוכנת ה"אקטיב אינספייר" והתחלתי ממש להשתמש באמצעי טכנולוגי מרתק זה, אמנם בחשש לא מועט אך עם המון סקרנות .

אם כך מהו הלוח האינטראקטיבי? אנסה לתאר בקצרה מנסיוני הדל ובעזרת חומרי הקריאה שקראתי במסגרת לימודיי:

הלוח האינטראקטיבי שמראהו כמראה לוח רגיל ואפשר לראות את הנכתב עליו בעזרת חד-קרן, עשוי לשמש את המורה בכמה אופנים. אפשר לרשום על הלוח בטוש מחיק, לשמור את הרישומים במחשב, להדפיסם ולשלחם ב- E-MAIL. המורה יכול להפעיל תוכנות-מחשב מהלוח, בנגיעה בטוש או באצבע. המורה יכול להיכנס לחומרים של שיעור שנשמר, בכל רגע שנוח לו, להוסיף הערות, לסמן חלקי השיעור שברצונו להדגישם, לתעד שינויים ולשמרם. המורה יכול להתערב, תוך כדי דיון, בתוצרים כגון מצגות, שקפים ועוד ולתעד את הדיון; הוא יכול להקרין באמצעות "הלוח החכם" תמונות, מפות וסרטים ולסמן מסלולים. המורה יכול לשמור במחשב את כל התהליך שנעשה על גבי הלוח. בנוסף, הלוח האינטראקטיבי אף מאפשר למידה מרחוק ופעולות-גומלין בין המשתתפים בלמידה או בדיון.

אוחזר מתוך, הלוח האינטראקטיבי בכיתת הלימוד ודרכי ההטמעה , משינוי טכנולוגי לשינוי פדגוגי (פוסטר), אתי כוכבי :

http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2010/noon/2_13.pdf

אני מאמינה שבשילוב הלוח האינטראקטיבי בכיתות, בבית ספרי ובכלל, השיעורים יהיו מאתגרים ומעניינים. אני מאמינה כי למידה באמצעות הלוח האינטראקטיבי יכולה ליצור למידה שיתופית, אשר מובילה לשיתוף פעולה ותהליכים לימודיים ואף חברתיים ברמה גבוהה. יותר ויותר, אני נוכחת לדעת שטכנולוגיה זו מאוד יעילה, נותנת מענה לשונות בין התלמידים, מגוונת, מעניינת:  תומכת בתיאוריות למידה  כגון: הקונקטיביסטית, הקונסטרוקטיביסטית, קונסטרוקטיביזם חברתי וביהביוריזם, מה שמדגיש את השונות בדרכי הלמידה וההוראה.

בין היתרונות הרבים שמצאתי ניתן לאמר כי השימוש בלוח האינטראקטיבי קל ופשוט לתפעול, אך יחד עם זאת מצריך הכשרת מורים, אשר ילמדו לתפעל את התוכנה הדינאמית הקיימת בלוח האינטראקטיבי וכן יפתחו תכנים אשר ילמדו בכיתה. ניתן למצוא לכך פיתרון דרך חשיפת המורים לאתרים אשר תומכים, מסבירים ואף נותנים שעורי דוגמא.

הלוח האינטראקטיבי מאפשר שילוב תכנים לימודיים בין המורה ללוח ובין התלמידים ללוח.  הלוח האינטראקטיבי מאפשר למידה אחרת עבודה שונה ומגוונת, אשר יכולה להוות תרומה רבה להבנה והעמקת חומר הלימוד, תוך שימוש במגוון אמצעים הנותנים מענה לשונות בסגנונות הלמידה.

החסרון העיקרי הוא עלות של כלי טכנולוגי זה. הלוח האינטראקטיבי מאוד יקר ולכן בתי ספר רבים אינם יכולים לאפשר שימוש בטכנולוגיה זו.

כולי תקווה שעל מגבלה זו תדע מנהלת בית ספרי הגב' זהר גולן להתגבר או לפחות תמצא חלופות ראויות על מנת להטמיע אמצעים חדשניים בבית ספרנו כחלק בלתי נפרד מתפיסה פדגוגית כוללנית.  .