יום
שני, פתיחת סמסטר ג' ב"מכללה האקדמית אור יהודה", נכנסת דר' חגית מישר
טל והחלה את הרצאתה המעלפת בנושא "שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה- היבטים
בינלאומיים". הוסבר לנו כבר בתחילת ההרצאה ש"בשלות התשתית של רשת האינטרנט מזמנת לטכנולוגיות התקשוב הזדמנות לסייע במימוש הזכות לנגישות להשכלה לכל אזרחי העולם מאמריקה, אירופה, אסיה, מדינות עולם שלישי
מדינות מתפתחות, לכאלה המתגוררים באזורי פריפריאליים וגם לכאלה שעקב נסיבות שונות נבצר מהם להשתלב במערכת ההשכלה המסורתית
(מתוך סילבוס הקורס, יוני 13). דר' חגית הסבירה כי מטרת הקורס הינה לבחון ולהשוות
בין מדינות מתפתחות ומדינות מפותחות מבחינת שילוב התקשוב בחינוך.
נתבקשנו
לבחור מדינה ולנתח את תכנית התקשוב (ICT) בה עפ' מודל
של קוזמה.
חברתי, רונית אשד ואני בחרנו
לנתח את מדיניות התקשוב במדינת טנזניה משום האתגרים הרבים העומדים בפני המדינה
בדרכה הארוכה בשילוב המדינה במערכת ההשכלה העולמית, כגון מחסור בתשתיות- הבדל
משמעותי בין האזורים הכפריים לעירוניים, מחסור בציוד קצה- שימוש בטכנולוגיות
"יד שניה" בעלות נמוכה וכמובן מחסור
בכח אדם מיומן (מתוך מצגת הקורס, שיעור 3).
מתוך
עיון בתכנית
התקשוב של טנזניה עולה כי ממשלת טנזניה מציעה הזדמנויות לקדם ולשפר את
איכות החינוך על כל רבדיו תוך אמונה
ששימוש בתכנית תקשוב מסודרת בחינוך למידה וניהול, ייצג כלי עצמתי בדרך להשגת
ייעדים חינוכיים ולאומיים. בשנת 2001, הושקה תכנית לפיתוח מגזר החינוך (ESDP) בכדי לתת מענה לסוגיות קרטיות שבמרכזן סוגיית טכנולוגיות מידע
הכוללות ביזור ניהול מוסדות חינוכיים, שיפור איכות החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי
והבטחת נגישות לחינוך בכלל אצל קבוצות אתניות מיוחדות בטנזניה. בנוסף, הושם דגש
להנגשת החינוך לילדים עם מוגבלויות והספקת מתקני חינוך לאזורים מקופחים. ישנה
מודעות לחשיבות בהקמת מכללות ומוסדות חינוך שיכילו משאבים נחוצים לרכישת
טכנולוגיות ידע שיעצימו מורים, מחנכים, מנהלים ומנהיגים ויובילו אותם לשימוש
בתקשוב בשיקול דעת ויעילות תוך הרחבת הזדמנויות למידה והבטחת איכות ורלוונטיות
חינוכית. מרכיבי הפוליסה נוגעים בעיקר לעניין החינוך הבסיסי בכללותו גני הילדים, חינוך
יסודי, תיכוני והכשרת מורים איכותיים המהווים סוכנים טובים של חומרי הוראה
ולמידה. לאור מחסור במשאבים, תכנית התקשוב
תיושם בשלבים: בעדיפות ראשונה- הכשרת מורים. אחכ', יישום בחינוך היסודי, יישום
בחינוך הבוגר להכשרה מקצועית בשוק העבודה, בניית ספריות ובד בבד החינוך המתוקשב
ייכנס לממשל ולתחום הניהול. החל משנת 1998 המכון הבינלאומי לתקשורת ופיתוח (IICD) של הולנד תומך בפיילוטים בתחומים שונים של שילוב טכנולוגיות מידע
בחינוך, כולל: פיתוח אוריינות בטנזניה המשלב מחשב לבתי הספר התיכוניים, חינוך
ושירותי מידע אינטרנטיים והדרכה לתקשוב מורים, בחודש אוגוסט 2005ממשלת טנזניה החלה
פרוייקט "יישום תקשוב במכללות להוראה" יחד עם ממשלת שבדיה והוקם פורום
שיצור פלטפורמה לשיתוף פעולה ותמיכה טכנית.החזון של המדינה ביחס ליישום מדיניות
התקשוב בא לידי ביטוי בכמה מישורים:
1. ליצור אומה חדורת חמש תכונות עקריות: פרנסה,
שלום, יציבות ואחדות, ממשל תקין, חברה משכילה ומלומדת, וכלכלה חזקה ותחרותית
המסוגלת לייצר צמיחה בת קיימא ושיתופיות כלכלית.
2. צמצום העוני עי' חינוך מבוסס תקשוב שיגרום
למינוף האדם והשגת חיים טובים יותר.
3. שותפות גלובאלית לפיתוח יעדי המלניום (MDGs) עבור צמצום הפערים בין המינים.
4. שימוש במערכות דואר ארציות על מנת לפתח מערכות
תקשורת נרחבות המספקות חינוך מתוקשב.
5. הטמעת תכניות לימוד מכוונות תקשוב וטכנטלוגיה
בתכנ"ל.
6. הפעלת לחץ על הכשרת מורים ומנהלים בתחום התקשוב.
7. ניסוח תכנית מדינית מקיפה להקמת תשתיות של חשמל
באיזורים כפריים.
8. שילוב של בעלי עניין בוועידות בינלאומיות,
ניהול סדנאות לשיתוף פעולה מטעם המכון הבינלאומי לתקשורת ופיתוח תכנית תקשוב
המבוססת על מסמך תשעת הכוחות של בעלי עניין בטנזניה.
מניתוח
תכנית הקשוב של טנזניה נראה כי ישנם הבטים כלכליים, פדגוגיים וחברתיים:
המדינה מודעת לחשיבות נקיטת צעדים משמעותיים בתחום החינוך על מנת להפכה לחלק מחברת
המידע הגלובלית ולשלבה בשוק העולמי. נראה כי הדגש העיקרי הינו על החינוך ורפורמות
פדגוגיות שיהוו, בהמשך, בסיס ופלטפורמה ליצירת כח עבודה בשוק העבודה
הגלובאלי. ישנם דגשים על רפורמות בתפישה
החברתית על מנת לקדם את חשיבות החינוך המתוקשב; לפתח תוכניות פדגוגיות משלבות
תקשוב הנגישות לגברים ולנשים כאחד ולאזורים כפריים נטולי משאבים, פיתוח תכניות
תקשוב הנגישות למשרדי ממשלה וכמובן רפורמה כוללנית בתפישת ראשי תרבויות סגורות, כגון
ראשי שבטים- החוששים מרוח השינוי ותוצאותיה.
כמורה
במערכת החינוך בישראל, מיד עלתה בי השאלה היכן ממוקמת ישראל מבחינת שילוב התקשוב
והאם אנו נחשבים מדינה מפותחת או מתפתחת?! שהרי מעבר לאתגרים העומדים בפני ממשלת
טנזניה גם אנו, במדינת ישראל חווים מידי פעם חשש מרוח השינוי, בעיקר מצד ראשי ושרי
דתות למיניהם, אך, מאידך, מבינים את הצורך
בשילוב התקשוב כצורך לאומי הכה חיוני בשמירה על חוסנה של מדינת ישראל (קלמן
.י. אלגלי.צ.:שלושה
עשורים של תכניות תקשוב לאומיות. עמ' 7).
!!!
כמדינה השרויה תמיד בכוננות
ביטחונית יש למנף את המדינה כמעצמה טכנולוגית יציבה וחסינה המצויידת במיטב המוחות
והכישורים. המדינה שמה לה את שילוב תכנית התקשוב כיעד קיומי הכולל הכשרת מורים
במסגרת תכניות ייחודיות שפותחו במיוחד עי' צוותי מומחים ויועברו בהשתלמויות, רכישת
ציוד טכנולוגי מתקדם בבתי ספר, פיתוח מאגרים, פורטלים וסביבות למידה אינטרנטיות
והפעלת תכניות מקוונות בשעת חירום- לצורך למידה מרחוק.
בנוסף לעיל, גם בתכנית התקשוב בישראל, בדומה למדינת טנזניה, ישנה חשיבות לצימצום פערים דיגטאליים והחשיבות
בעמידה והתאמה לסטנדרטים הבינלאומיים. ישנה מודעות לחשיבות בהכנת בוגרי מערכת החינוך
לדרישות עולם העבודה והאקדמיה של המאה ה-21 שיוצאת מהנחה שהמיומנויות הנדרשות שונות
מאלה שבמאה ה-20, ועל מערכת החינוך להתאים עצמה לדרישות הללו. בישראל התכנית מתמקדת
במורים, מתוך הבנה שהשקעה במשאב זה תניב בסופו של דבר את התשואה הטובה ביותר.
כעוסקת בתחום החינוך, מזה כ-
15 שנה, החלטתי ללמוד לתואר שני במגמת תקשוב מתוך הכרה בחשיבות הנושא ומתוך צורך
להשתלם ולהתמקצע ולהתאים עצמי ללומדים במערכת החינוך במאה ה-21. מערכת החינוך לא
התנתה זאת כתנאי להמשך העסקתי במערכת והיוזמה הגיעה לגמרי ממני...
שאלתי העיקרית היא, האם נכון
להשאיר זאת לבחירת העוסקים במלאכה או יש צורך בלכונן תקנות חדשות ולהתנות זאת
בהמשך העסקה ?!
לטעמי, נושא זה חייב לעלות על
סדר היום עוד בטרם נשאלות שאלות טכניות הקשרות לציוד ומיכשור הכיתות....
תגובות
הוסף רשומת תגובה