בניית אתר ב- HTML ???? -אמאל'הההה

עד לפני כשנה, את המושג html שמעתי מספר פעמים בודדות בחיי :

 לראשונה בחיי, שמעתי את המושג לפני שנים, קצת פחות משני עשורים אם לדייק, כאשר בן זוגי עסק בבניית אתרים וניחשב לוירטואוז בתחומו. בפעמים הבודדות בהן ניסה להסביר לי, הבנתי שמדובר בשורות של פקודות מסובכות על כל אות שתופיע בדף האתר, וכבר אז הבנתי שאין סיכוי שאי פעם אעשה זאת בעצמי....-כן...קשה לי להודות בחולשותיי ובכל זאת, בתחום זה הייתי סמוכה ובטוחה שלא אגע!

וכך עברו להן השנים ואני אכן לא נגעתי בתחום ואם להודות על האמת, נמנעתי גם מלקרוא חומר בנושא...עד שהבנתי שמשהו חייב להעשות בנידון ואי אפשר לדחות את הקץ, שהרי כל ילד מגיל עשר ידבר על מרכיבי דף האתר ו"שפת מחשב" ואני ממש לא אוהבת להכלל בקטגוריית המורה ה"מיושנת"!!!!

ובכן, הגעתי לסמסטר שלישי במרכז ללימודים אקדמיים- אור יהודה ונודע לי שהקץ לבורותי הגיע בשם: "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבת"- עם המרצה המהולל בתחומו, דר' יאיר צדוק.

ופה התחילה הסאגה שלי (שנמשכת עד לרגעים אלו....) עם תחום הגורם לי לאמביוולנטיות מוחלטת:

תחילה קראתי ש- 5 html (Hyper Text Markup Language ) זוהי שפת מחשב אשר באמצעותה ניתן לתכנת את פעולות המחשב...עד כאן הייתי עוד בשלב המוכר משנים אחורה, כאמור.

השלב הבא היה כבר ממש "ללכלך את הידיים" כלשון המרצים במגמה: דר' יאיר ביקש מאיתנו לפתוח דף אינדקס ודף mystyle”" css– לעיצוב האתר, ופה כבר הרגשתי כיצד השלווה שלי מאבדת את איזונה – יחד עם ההיסטריה של חברותיי לספסל הלימודים.

דר' יאיר ביקש שנתקין תוכנה בשם notepad- שזוהי תוכנה לעריכת הפקודות שנרצה באתר.  בשלב הזה, יאיר הסביר שהאתר הינו אישי ולא ניתן להגיש את התוצר הסופי בזוגות ופה כבר חוויתי היסטריה רבתי ולא היה איפה להתנחם: פניתי ימינה הסטודנטיות היו עוד בהיסטריה בשלב ה"האינדקס" , פניתי שמאלה -חברותיי היו בהלם ולא הצליחו להגות מילה אחת פרט למילמול לא מובן הודות שפה סינית עתיקת יומין...רק כשמקדתי את מבטי במרצה, נרגעתי מעט, ידעתי שאנחנו בידיים טובות ואני הולכת ללמוד תחום חדש, מרתק ויצירתי ובעיקר לחצות ולהתגבר על מחסומים של שנים.

וכך היה: בשיעורים הבאים יאיר הסביר כיצד בנוי דף אינטרנט על כל מרכיביו ועבר איתנו שלב אחר שלב, בסבלנות אין קץ תוך עמידה בגבורה במטח של תסכולים מכל עבר. אני, באופן אישי, הגעתי לסף דמעות ותיסכול לא פעם כאשר כתבתי פקודה כזאת או אחרת ששיבשה לי את כל העיצוב באתר ולעיתים אף באופן שאין ממנו חזרה, פרט להתחיל הכל מן ההתחלה...

לאט לאט כמו מתוך קסם האתר האישי שלי החל להראות ממשי ואף איתגר אותי להשתעשע בפקודות ועיצובים ללא כל חשש וללא כל תיסכול כשמשהו השתבש! למדתי לעקוף טעויות גורליות ובימים אלה, אני בעיצומו של סיום בנייתו. לאט לאט השתכנעתי בהיות האתר מוצג באופן אישי ולא בזוגות וכך גם שותפתי  רונית אשד אשר יחד איתי עברה תהליך מדהים.

 כיום שתינו מסוגלות להטמיע תמונות, קישורים ועיצובים שונים באתר ואף להתייעץ ביננו לגבי פקודה כזו או אחרת.

הודות לדר' יאיר צדוק על מקצוענותו וסבלנותו האין סופית- גם כש"נחתתי" לשיעורים כפולים שלו עם קבוצות אחרות- שוב למדתי שיעור חשוב בחיים על קשיים, עמידה באתגרים ומה שביניהם...

  

הצצה קטנה ל"מוצר המוגמר" לכל המעוניין:

file:///C:/Documents%20and%20Settings/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F%20%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94/limoronit%20project/limor_ronit%20project/index.htm

שיעור בסרט....או שמא, סרט של שיעור????

השנה 1998, אני מורה חדשה שזה עתה התחילה ללמד כיתות ז'- ח', בבית ספר יסודי שמונה -שנתי בעיר לוד...לקחתי חלק בכנס מורים לאנגלית במרפ"ד לוד, כיום פיסג"ה.

תפסתי את מקומי ובזוויות העין ראיתי את המורה לאנגלית שלי-לני, מבית הספר היסודי בו למדתי כתלמידה.

כמובן ההתרגשות הייתה רבה (בעיקר שלו) וכך גם המבוכה (בעיקר שלי), לשמוע שאני כיוונתי עצמי לתחום האהוב עליו יותר מכל- הוראת האנגלית!

בתום הכנס, המורה היקר ניגש אליי ולאחר שיחה קצרה הציע לי סיוע בחומרי למידה, נתן לי טיפים מנסיונו והיה נראה מרוצה מעצמו כל כך (ובצדק!!!!), כנראה משום שהרגיש שיש לו חלק נכבד בעובדה שבחרתי בתחום זה כקריירה.

שמרנו על קשר והוא הציף אותי בחומרי למידה לכיתות השונות ובטיפים נפלאים שנאספו במהלך השנים מתוך נסיונו העצום בתחום.

באחד המפגשים שלנו, המורה לני שלף דף עבודה מעוצב בדמויות של וולט דיסני והסביר כי החל לשלב סרטים מצויירים בהוראתו...הבטתי בדף בהשתאות, שהרי לא זכרתי שהיה כל כך יצירתי בהוראתו כשאני הייתי תלמידה!!! לני החל להסביר שלאחרונה חש תסכול רב משום שלקראת סוף השנה תלמידיו מאסו בשיעורי האנגלית והחליט לעשות מעשה בכדי לעורר מחדש את העניין בקרב תלמידיו (ו...כן...גם אצלו).

לני שאל אותי אם יש בבית ספרי מקלט טלויזיה ומכשיר וידאו והגיש לי קלטת וידאו של הסרט "אלאדין" ללא תרגום. במקביל, הגיש לי דף מנחה המציע פעילויות טרום צפייה, בזמן צפייה ולאחריה. לני הסביר שבכדי להפיק את המירב משיעור צפייה יש לערוך חשיבה מעמיקה ומושכלת הכוללת יעדים ומטרות ואת הדרך הדרך להשיגן במשימות -צפייה בקטעים באורך של 25 דק' מתוך הסרט, כלומר לא צפייה רציפה באורך מלא. לסיום יחידת הלימוד, לני הסביר שעל התלמידים להתחלק לזוגות או קבוצות ולהמחיז במשחק תפקידים, קטעים נבחרים מתוך הסרט "אלאדין", או לחלופין להמציא יחד סוף אחר ולהמחיזו!

לקחתי את האתגר, למרות שחששתי שהכיתה התוססת שלי תהפוך לבית קולנוע והתוצאות היו מדהימות: תלמידיי, המצטיינים והמתקשים כאחד, ישבו מרותקים, שיתפו פעולה: התעניינו, שאלו, חקרו, המחיזו, שרו והציגו באנגלית ובעיקר למדו בדרך חוויתית ומרתקת.

חלפו שנים מאז אותם מפגשים עם המורה לני, שבמהלכן לני הצטייר עבורי כסמל לניצני חדשנות בהוראתי והנה בוקר אחד, בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" בהנחיית דר' ליאת אייל, כאילו חזרתי בזמן לאותה שנה, לנקודה בה אני התחלתי את דרכי בשילוב המדיה בהוראה בעקבות המורה לני...

דר' ליאת אייל הציגה בפנינו את "מודל קונוס ההתנסות של דייל", המתאר חוויית למידה יעילה יותר ככל שמשתמשים במדיה. מודל הקונוס מתאר מחקר שנערך על ידי דר' אדגר דייל בתחילת שנות השישים עם פריצת מדיית הטלוויזיה לבתים.

דר' דייל מתאר תהליך נסיוני בו בדק קבוצת תלמידים ולימד אותם מילים בעזרת סמלים חזותיים ומילוליים. לאחר ההקנייה בדק דייל את ידעותיהם של תלמידיו ומצא שכאשר הלמידה מלווה בהתערבות המימד החזותי הכולל צפייה בסרטים, הסברים מוחשיים והתנסות ממשית- הידע מוטמע לתווך ארוך ובר יישום ושליפה בעת הצורך; משמע- למידה אפקטיבית המעוררת סקרנות, גילוי וחקר אצל הלומד. 

ניתן לראות זאת בבירור בתרשים- קצה הקונוס מתאר למידה הכי פחות יעילה משום שהיא מבוססת על מידע המועבר באמצעות סמלים טקסטואלים, כגון: האזנה או קריאה של מילים בעוד התלמידים פאסיביים. לעומת זאת, בסיס הקונוס מתאר למידה יעילה תוך חיבור התלמיד לחומר הנילמד, התלמיד פעיל, יוצר, מציג, מתנסה וזוכה ללמידה וידע ארוכי טווח.

אין לי מושג אם המורה לני נחשף למודל החרוט של דייל או פעל בדרך אינטואטיבית מתוך נסיונו רב השנים עם תלמידים, אך כך או כך מעניין לגלות שממצאים אלו, משנות השישים הרחוקות- כה נכונים גם היום למרות שהדרך להשגתם דינאמית ומשתנה בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות!

באתר "לב לדעת":http://levladaat.org/content/525  ישנם נקודות למחשבה בעת שילוב הסרטים בהוראה, המסייעים לי רבות כל פעם מחדש. אני ממליצה למורים חדשים וותיקים כאחד לעיין בדגשים אלו בכדי לעשות שימוש מושכל במדיה.

מצרפת קישור המסייע לעריכת הסרט לחלקי צפייה קצרים או לחלופין לצנזר חלקים מיותרים בסרט:    http://www.tubechop.com/

  

ועוד אתר המכיל עשרות קישורים לכלים דיגיטאליים:

http://digital-pedagogy.blogspot.co.il/2013/06/blog-post_9.html

הנאה מובטחת הן למורים והן לתלמידים....

בדרך ל"תואר הדיגטילי...."

ברשומה הקודמת התייחסתי להסטוריה המתארת את התפתחות הלמידה הפתוחה הקיימת ברשת: ציינתי את האפנים השונים של למידה מקוונת ברשת ואת שלבי התפתחותם לאורך השנים תוך שימוש בדוגמאות שונות ומגוונות.

ברשומה זו ברצוני להציג צדדים נוספים בפלטפורמת המידע הפתוח של ה-  Moocs ולדון דווקא בחסרונות (כן, מסתבר שיש...) בלמידה בדרך זו.

על פניו נראה כי נמצא פתרון לרכישת תואר אקדמי לסטודנטים ברחבי העולם בעלי תחומי עניין שונים, ללא צורך לפקוד יום יום את הכיתה, ללא התחייבות לפרק זמן מוגדר מראש וכביכול נגלה עולם שלם של נתיבים ואפיקי קריירה חדשים (מתוך : http://www.technologyreview.com/featuredstory/429376/the-crisis-in-higher-education/).

נראה כי נמצא אף הפתרון לסטודנטים מיעוטי היכולת להגשים את חלומם ולרכוש תואר אקדמי מאוניברסיטאות נחשבות בעולם כדוגמת סטנפורד, פרינסטון ופן (מתוך: http://www.begincollege.com/the-pros-cons-of-moocs-you-decide/).

ברשומה הקודמת ציינתי , שישנם פלטפורמות המציעות קורסים לימודיים פתוחים כתמיכה לקורסים הנילמדים בצורה הקונבנציונאלית תוך שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות בעלות שם בתחום האקדמיה כדוגמת Coursera ולעומת זאת ישנם פלטפורמות למידה מקוונת המוצעות כאלטרנטיבה כוללנית לאוניברסיטאות כדוגמת Udacity.

הרשת אכן מוצפת במידע, ידע, שיתוף, למידה והוראה פתוחה וחדשנית לכל המעוניין:

על פניו נראה כי הקדמה מאירה פניה לכל גולש החפץ לשנות את מעמדו ממעמד של אדם מן השורה, לסטודנט אקדמאי מן המניין...

אין ברצוני להשבית ולשבש את ה"חגיגה" הדיגיטאלית הזו סביב הטרנד החדש של למידה פתוחה!!! ממש לא!!! אך ישנה תחושה שישנם צדדים אחרים שעליהם פחות שמים דגש ואם לא הייתי נחשפת אליהם בקורס של דר' חגית מישר, אולי מעולם לא הייתי משערת שצדדים אלה אכן קיימים.

בין אם הייתי נחשפת ואם לאו, צדדים אלו אכן קיימים וראוי שיקבלו את תשומת הלב המירבית עת נרשמים לקורס מקוון זה או אחר:

ראשית, מחקרים הראו שקיימת תופעה של נשירת סטודנטים מאסיבית בקרב נרשמי ה- Moocsלמיניהם- לעיתים מחוסר מוטיבציה ולעיתים מחוסר משמעת עצמית. כך או כך, מחקרים מראים שמתוך כלל הנרשמים, רק 5% אכן מסיימים מתחילת הקורס המקוון ועד תומו (מתוך:   http://www.elearners.com/education-in-the-news/the-abcs-of-moocs/).

דבר נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא העובדה שאין עדיין הכרה (אקרדיטציה) של הקורסים המקוונים באוניברסיטאות השונות בעולם ולאותם 5% מהסטודנטים שכן הצליחו לסיים קורסים אלו אין אפשרות לקבל תואר אקדמאי מוכר ומקובל או אפילו נקודות זכות על סיום קורס זה או אחר (מתוך: http://www.begincollege.com/the-pros-cons-of-moocs-you-decide/).  

במסמך שנכתב עי' רועי גולדשמידט בנושא למידה מקוונת וההכרה בה , על פי בקשתה של חברת הכנסת עדי קול מוזכרת העובדה שמרבית הקורסים המקוונים מבססים את הערכת הלומד על ידי שני אלמנטים בלבד: בחנים ומבחנים "סגורים", כלומר שאלונים אמרקאיים והערכת עמיתים, כלומר עי' סטודנטים אחרים. במסמך מתואר שאופן בחינה כזה עלול להוות בעיה עבור סטודנטים מסויימים בעלי נקודות חוזק בשאלות הפתוחות דווקא, ועקב כך אין הם ממצים את מירב הפוטנציאל הגלום בהם. עוד מתואר במסמך שהערכת תוצרי הסטודנטים עי' עמיתיהם מטילה בספק את מומחיות ומקצועיות הבדיקה ועלול להיווצר מצב של חוסר הלימה בין ידיעותיו של הסטודנט בפועל להשגיו (מתוך: http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03200.pdf).

בעודי כותבת שורות אלו, אינני יכולה שלא להרהר בפן נוסף ומשמעותי כל כך עבורי, באופן אישי: האינטראקציה הבינאישית , המפגש פנים מול פנים עם סטודנטים ומרצים, הפרייה הדדית ו...כן...מי שמכיר אותי ולומד איתי יודע שהלמידה שלי מלווה, מאז ומתמיד, בקורטוב של הומור וקריצה- כדרכי בחיים (כמובן ללא קשר לרצינות הרבה בה אני מתייחסת לענייני)...

אני בספק אם אוכל למצוא כל זאת בקורסים מקוונים, מאחורי מסך ומקלדת!

פלטפורמת ה- Moocs, פתרון ללימודי השכלה גבוהה בקלות???

בוקר יום שני, קורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה בהיבטים בינלאומיים" עם המרצה נכבדה דר'חגית מישר טל...

השאלה "נזרקה" לאוויר כברורה מאליה: "מה ידוע לכם על קורסים און ליין?!

תחילה, מתוך אינסטינקט, תשובתי לא אחרה להגיע: " קורסים הנלמדים ברשת לשם העשרה בלבד..." עניתי בשקט לחברותיי ,כאילו מדובר בסוג של שאלה רטורית (טוב שעניתי בשקט – לפעמים סייג לחכמה- שתיקה והפירוט בהמשך...!!!!).

הרהרתי לעצמי- בעידן בו הידע נמצא באופן נרחב ונגיש, הרי אין שום סיבה שלא ישותף בצורה חופשית. לכל אדם, בעצם, ישנה היכולת להעניק ולקבל ידע נרחב ובעידן האינטרנט -העניין הופך להרבה יותר פשוט ונגיש. כל אדם באשר הוא מתפקד כ"אקדמיה מהלכת" והרשת כיום מאפשרת לשתף תכנים המהווים מסת ידע עצומה המגיעה לכל בית בחינם, ללא כל תשלום ואיננה נחלת העשירונים העליונים בלבד. מיד עלתה בי הדוגמה המפורסמת לשיתוף כזה, הלוא  היא "אקדמיית קהאן", שהוקמה ביוטיוב ומהווה את המיזם המפורסם ביותר לחינוך עכשווי. קאהן עצמו החל ללמד את אחייניו מעבר לים תוך שימוש בסרטונים בהם הוא עצמו מלמד, והחליט להעלות סרטונים אלו ליוטיוב על מנת  לשתף גולשים נוספים משום שלא ראה כל סיבה שיוגבלו לצפייה פרטית. הוא מתאר תהליך בו החל לקבל תגובות מגולשים בכל העולם וכיום ניתן למצוא ברשת למעלה מ–3,300 סרטוני הרצאות קצרות (עשר דק') המכסים מגוון עצום של נושאים (https://www.khanacademy.org/about).

בעודי מהרהרת, דר' חגית טל מישר, חשפה אותנו ל- MOOCs (Massive Open Online Courses), כאילו להעמיד אותי על טעותי שלא מדובר בקורסים הנילמדים לשם העשרה בלבד, כמו ששיערתי, אלא בפלטפורמות למידה וירטואליות המושקות על ידי אוניברסיטאות גדולות בעולם, שהרעיון המרכזי שלהן הוא למידה בחינם לקבוצות גדולות והקורסים המוצעים מוכרים ומקובלים מבחינת התואר לכל דבר ועניין באוניברסיטאות אלו.

שאלות רבות עלו בנושא, שהרי הגיע הרגע שהידע וההשכלה יהיו נחלת הכלל ותואר אקדמי יהיה בר השגה גם לשכבות החלשות, אך אי אפשר שלא לתהות כיצד הדבר נעשה בעידן בו תאגידי ענק עדיין חולשים על נתח נכבד בכלכלה והרי אי אפשר להתעלם מהפוטנציאל הכלכלי הרב הטמון בפלטפורמות ידע שכאלה.

איך בכל זאת מעגנים את סוגיית הידע החינמי הזה ומשאירים אותו נחלת הכלל ללא כל תמורה ורווחים ?!

היה צורך בהסתכלות אחורה, לנק' התחלה בכדי להבין כיצד כל זה החל בכלל ולשם כך דר' טל מישר חשפה אותנו לציר הזמן שיצרה על מנת לסקר את ההיסטוריה מאז החל מיזם האינטרנט לרקום עור וגידים:   

ב-1980 הוקמה תנועה בשם " תנועת התוכנה החופשית". בתקופה זו לא היה חיבור לאינטרנט בכל בית ובכלל מחשב ביתי נחשב למותרות- נחלת האנשים העמידים בלבד. תוכנת החיבור לרשת המידע החלה להיבנות והחלו להתבסס מאפייניה הבסיסיים...בקרב המתכנתים הייתה התלבטות רבה סביב אלמנטים מסחריים: האם סביבת הנט תהיה פתוחה תוך אידיאולוגית המידע הפתוח או שמא תוך שימת דגש על הפן המסחרי, כמכירת מוצר לכל דבר?!

פרויקטים בתחומי ידע שונים החלו להיבנות עי' מתכנתים עצמאיים שהחליטו לתת מידע חינמי לכל גולש והיוו תחרות רבה לחברות הגדולות. מתכנתים עצמאיים אלה פיתחו תוכנות שונות מתוך אידיאולוגיה אחת ברורה המדגישה את העובדה ש"על מידע להיות פתוח לקהל, זורם, שיתופי ושימושי ולא יהיה כמוצר הנמכר באריזתו (מתוך הקורס 'שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה', דר' חגית מישר טל)".

בשנת 1998, לאחר כ- 19 שנה כמעט נוצרו קהילות שלמות של מתכנתים שעבדו בקוד הפתוח, אשר החלו לייצר פתרונות טכנולוגיים שנמצאו ראויים להתחרות בתאגידי התקשורת הגדולים. הקוד הפתוח אפשר טעינת תוכנה בחינם והתאמה אישית לחברה המבקשת שירות תוך שיפור תמידי ודינאמי עי' הוספת קודים הדדית- ובמילים אחרות, שמירת אידיאולוגיית  שיתוף המידע ופיתוחו...

עקב הצורך למסד תחום זה ולהסדיר כללי שימוש, הוקם מוסד בשם Open Source  אשר עיגן את זכויות היוצרים וביסס קודים שקבעו מה מותר או אסור בעת השימוש בתכנים וקבצים שיתופיים פתוחים.

בשנת 2001 נוצרה מעין אמנה בינ"ל בשם Creative Commons  המסבירה את זכויות היוצרים לחומרים פתוחים.

בשנת 2002 הוקמו ממשקים לפרוייקטים האונברסיטאים הראשונים לתוכן פתוח כדוגמת

 MIT Open Course Ware: למידה בצורה מקוונת עי' בחירת תחום עניין ולמידתו באופן פתוח ברשת. תחילה קורסים אלו נלמדו לשם העשרה בלבד, כמו שחשבתי בהתחלה, תוך הנגשת הידע והמוניטין לגולשים החפצים בהתמקצעות מסויימת.

בשנת 2005 הוקמו ונפתחו קורסים מקוונים נוספים והרשת הוצפה באוניברסיטואות המציעות תכנים פתוחים. היה צורך לאגד אונבירסיטאות אלו והוקם מעין ארגון הנקרא

OCW Consortium – המכיל בתוכו מאות מוסדות של השכלה גבוהה וארגונים המחוייבים לקידום תחום הלמידה המקוונת והשפעתה על החינוך הגלובלי.

בשנת 2008 נוצר מעין משבר בתחום: לא כל החומרים היו פתוחים ונגישים. בנוסף, הועלו שאלות הנוגעות לשימוש והטמעת המידע הפתוח במדינות העולם השלישי. הרי המידע פתוח ונגיש, דינאמי ושיתופי לכל, אך הספק היה האם ללומדים האפריקאים, לדוגמה, יש את הכלים הטכנולוגים לשימוש מירבי בידע הנרחב ?!

שאלות הועלו בדבר סיום תהליך הלמידה מתחילתו ועד סופו, חוסר אינטראקציה בינאישית בין תלמיד-מרצה הובילו למוטיבציה נמוכה בקרב הסטודנטים לסיים את התואר.

שאלות בדבר קרדיט לתארים שנלמדו באוניברסיטאות צצו מכל פינה.  

בשנת 2010 סולימאן קאן, כאמור, מעלה סרטוני וידיאו בעלי תכנים לימודיים, הזוכים למליוני צפיות ובכך מטמיע את המושג "Flipped Classroom". –מודל הכיתה ההפוכה בה פרדיגמת הכיתה הקונבנציונאלית בה ישנו מרצה ומולו תלמידים בתוך כיתה, השתנה ללמידה מהבית בעזרת סרטוני וידאו מצולמים עי' המרצים. כך גם, שיעורי הבית, כלומר הבעיות שצצו בבית הפכו לנחלת הכיתה ונידונים בפורמט זה.

בשנת 2012 נראה כי האוניברסיטאות למדו מטעויותיהן וייצרו אתרים חופשיים המאפשרים למידה לקהל הרחב, בחינם תוך הנגשת המידע גם לאוכלוסיות של מיעוטי יכולת: MOOCs (Massive Open Online Courses) . הקורסים הוירטואלים הללו נלמדים בקבוצות גדולות תוך אינטראקציה וירטואלית בין הלומדים (לא עוד סטודנט –מול מחשב- מול חומר לימודי בלבד), אלא קורסים מצולמים, שיתופיים כדוגמת האקדמיה של קאן.

אי אפשר שלא להתייחס לעובדה שקיימים יתרונות רבים כפי שמציינת הגב' דפני קולר בהרצאתה המעלפת: "מה אנו למדים מהוראה מקוונת": 

 

הגב' דפני קולר עומדת בראש אחד הפרוייקטים הגדולים- Coursera,  שנעשו בלמידה דרך ה – MOOCs וניתן אף לאמר שהיא חלוצה בתחומה. היא טוענת שהקורסים הנלמדים באופו מקוון שונים בצורה מהותית מקורסים הנלמדים בכתה באופן קונבנציולנאלי בכך שבין היתרונות הרבים, החומר מפורק ליחידות מודולאריות קטנות באורך 12-15 דקות ואין פורמט קבוע של האזנה להרצאה בת שעה מפי המרצה כמו בכיתה הרגילה. בצורה זו קל לסטודנטים להפיק תועלת מירבית והבנת הידע הנרכש לעומקו יותר מכל פורמט למידה אחר...לדעתי ללמידה בפורמט נכזה יש יתרונות רבים, אך אינני יכולה שלא לתהות על סטודנטים שונים, אחרים , אולי אפילו כדוגמתי, אשר עבורם הלמידה הווירטואלית דורשת משמעת עצמית גבוהה בהכנת המטלות ללא דד ליין קונקרטי ללמידת קורס מסויים והאזנה להרצאה כזו או אחרת, אלא רק כתאריך יעד להגשת מטלות סיום. אינני יכולה שלא לדמיין עצמי כסטודנטית הלומדת בעזרת ה-  MOOCs  ושואלת עצמי האם אוכל ללמוד לתואר אקדמי ללא האינטראקציה הבינאישית, פנים מול פנים עם סטודנטים אחרים?!

הרי גם היום אנו חולקים ידע בקבוצה הסגורה שלנו בפייסבוק וברשתות נוספות, אך האם הדבר יכול להוות תחליף להרצאות, אחת לשבוע, במכללה?

על פניו נראה כי פריצת תחום הידע השיתופי ושידרוג פלטפורמות טכנולוגיות לימודיות שונות הינם בלתי נמנעים....נראה כי בעתיד הלא ממש רחוק הכיתות כולן יהפכו למקוונות.

אולי אכן פלטפורמות אלה יחליפו באופן טוטאלי את הכיתות הקונבנציונאליות בבתי הספר והמכללות???

כמו שאמרה דר' חגית טל מישר בהרצאתה באותו בוקר: יש לחשוב היטב על כל החסרונות והיתרונות ה- Moocs , הן מבחינת תכנים פדגוגיים והן מבחינת המרצים, הן מבחינת האוניברסיטאות ובעיקר מבחינת אוכלוסיית היעד, הלוא הם הסטודנטים!!!

פדגוגיה חדשנית

המציאות החדשה מעמידה את בתי הספר בפני אתגר לא פשוט בו הם נדרשים לשנות את תכניות הלימוד ולהטמיע תכניות תקשוב - "פדגוגיה חדשנית" או "פדגוגיה איכותית בסביבה חדשנית" (אוחזר מתוך מאמרה של מלכה וידיסלבסקי, מפקחת במנהל הפדגוגי וממונה על סביבות למידה :

http://clickit3.ort.org.il/Apps/Public/getfile.aspx?inline=yes&f=files/ba3c28fc-8c3e-46d9-b4f3-effda4c7e27b/f6121931-617f-4210-ae88-d35238441dbc/50ef4155-737d-465e-aab4-28331fc18479/2acaac6e-32d9-4461-aa14-b07cb3aa7149.pdf)

אם כך מהי "פדגוגיה חדשנית" ומה נחיצותה למערכת החינוך?

בראשית לימודי, בקורס טכנולוגיות כסוכני שינוי בבית הספר , נתבקשנו עי' המרצה הנכבדה ד"ר גילה לוי עצמון, להגדיר מהי "פדגוגיה חדשנית", תוך התייחסות לשלושה מקורות: שיעורי הקורס, המאמר של מיודוסר ד', נחמיאס ר', פורקוש-ברוך א', טובין ד' (2007) ולספרה של לינדה חרזים: 

 Learning Theory and Online Technology.  . 

ובכן, כסטדונטית חדשה במרכז ללימודים אקדמיים- אור יהודה, יצאתי לדרכי בניסיון להגדיר מהי פדגוגיה חדשנית...

החלטתי ראשית לבדוק מה יש לאתרים שונים באינטרנט להציע בנוגע למושג שחזר על עצמו שוב ושוב במהלך קורס זה ותובנה אחת עלתה ללא הרף: משום שילוב התקשוב בלמידה, בפני המורה והלומד במאה -21 ניצבים אתגרים עתידיים לא פשוטים שאיתם הוא צריך ללמוד ולהתמודד ולכן, אין מנוס מחדשנות פדגוגית במאה -21.

התקשוב נתפס כיום כזרז פוטנציאלי של שינויים במערכות חינוך, וכאמצעי שיאפשר לצייד את

אזרחי העתיד בכלים הנחוצים לחיים בחברת המידע (מתוך רשימת קריאה בקורס: נחמיאס, מיודוסר, ברוך וזוזובסקי, 2001).

הפדגוגיה החדשנית היא בעצם אמצעי להשגת מטרות וצרכים אלו. 

ניתן, אם כך, לומר שהצורך והנחיצות בפדגוגיה חדשנית נובע מהסיבות שלהלן:

הרצון של מערכת החינוך להתאים עצמה למציאות הדינאמית המשתנה בעולם כולו- שוק העבודה והאקדמיה הגלובליים מחייבים  את השינוי.

מערכת החינוך נדרשת להתאים עצמה להתפתחויות הטכנולוגיות המהירות.

במיוחד לאור העובדה שחלק ממאפייני טכנולוגיית הידע תואמים לעקרונות הלמידה ומתאימים לשיפור הלמידה (Bransford, Brown, & Cocking, 1999).

פדגוגיה חדשנית תוביל את מערכת החינוך ואת הלומדים בה להגיב לשינויים כלכליים וחברתיים.

באמצעות שימוש והטמעת הפדגוגיה החדשנית, הישגי התלמידים והצלחתם יעלו.

המורה יגוון את עבודתו וערוך שימוש מושכל בסביבת  הלמידה המתוקשבת  והאתגרים הלימודיים שיעמדו בפניו יובילו לשנוי עמדותיו כלפי מקצעות שונים. קיימת ציפייה שלמידה בסביבה מתוקשבת תשפר את עמדות התלמידים כלפי מקצועות הלימוד השונים, תגביר את המוטיבציה שלהם, תקדם את מיומנויות הלמידה, ותביא למצב שבו תלמידים רבים יוכלו למצות את יכולתם ולשפר את הישגיהם הלימודיים (שילד, שלייר, פרוינד, אסולין, 1998).

הפדגוגיה החדשנית תגשר בין מערכת החינוך המסורתית לבין מערכת חינוך מתוקשבת שעובדת בהלימה לסביבה שמחוץ לבית הספר, לעולם העבודה ותרבות הפנאי.

יש חשיבות גדולה לעיצוב דמות הלומד במאה ה-21. הפדגוגיה החדשנית נדרשת על מנת לפתח את מיומנויות הלמידה הנחוצות במאה ה- 21 על מנת לתפקד באופן מיטבי בעתיד:

מיומנויות של ידע וטכנולוגיה -אוריינות מידע, מידע דיגיטאלי, תקשוב, תקשורת). שליטה במעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני, גרפיקה ממוחשבת, ובסיסי נתונים הם מיונמיות בסיסיות הנדרשות ללומד במאה – 21. בלעדיהן לא יוכל להשתלב בעולם העבודה.

מיומנויות של יצירתיות, חשיבה גבוהה, חשיבה ביקורתית. הטכנולוגיות מאפשרות הזדמנויות ללמידה "פתוחה"  המבוססת על התמודדות עם מצבורי ידע, סינונם וצירופם בתהליך של פתרון אמת (סלומון, 1996).

מיומנויות של תקשורת ושיתוף. אוירה זו מטפחת לומד בעל מכוונות עצמית, בכך שהיא מעודדת חשיבה חופשית, נטילת אחריות, ועבודה כחלק מצוות. (מיודוסר, נחמיאס, פורקוש וטובין, 2003).

מערכת החינוך תתעדכן בהתאם למרכיבים והשיקולים הפדגוגיים ותשתמש בפדגוגיה חדשנית מתוקשבת שלא רק בהתאם לצרכי הלומד אלא בהלימה לתכנית הלימודים.

המורה יגוון את עבודתו וישלב באופן מושכל את סביבת העבודה ובכך יוכל לגרום לתלמיד לשנות את עמדו כלפי מקצועות שונות.

קיימת ציפייה שלמידה בסביבה מתוקשבת תשפר את עמדות התלמידים כלפי מקצועות הלימוד השונים, תגביר את המוטיבציה שלהם, תקדם את מיומנויות הלמידה, ותביא למצב שבו תלמידים רבים יוכלו למצות את יכולתם ולשפר את הישגיהם הלימודיים (שילד, שלייר, פרוינד, אסולין, 1998).

פדגוגיה חדשנית תשפיע על:

תכנית הלימודים- התכנים חייבים להיות רלוונטיים למציאות של ימינו.

תהליכי הוראה למידה , מדידה  והערכה של הישגי התלמידים.

ארגון זמן הלומד- גבולות הזמן והמרחב יפכו את הלמידה לגמישה יותר ואת הלומד ללומד עצמאי המאפיין את הלומד של המאה ה-21 כמו גם, למידה עצמאית – למידה מרחוק.  שילוב התקשוב מאפשר אינטראקציה של התלמיד עם חומר הלימוד בהיקף ובאיכות השונים מכל טכנולוגיה אחרת. התקשוב מאפשר התקדמות בקצב אישי, למידה פעילה, בחירה, קבלת משוב מיידי, אפשרות לאימון ולשיפור, עניין, אתגר, ושיפור הדימוי העצמי. (מיודוסר, נחמיאס, פורקוש וטובין, 2003).

 

https://www.youtube.com/watch?v=l8bzZ4YSip0

בעבר תפקיד הטכנולוגיה בתהליך הלמידה נתפס כמרכיב משני, רצוי, אך לא ממש הכרחי. הטכנולוגיה שמשה בעבר ככלי עזר למורה לצורך המחשה, העשרה וככלי המעורר קשב ומוטיבציה אצל הלומדים... ובכן, גישה זו איננה מתאימה עוד לימינו!!!!

נראה לעיתים כי מעבר לעובדה שהתחום ריתק אותי מאז ומתמיד, הסיבה העיקרית שבחרתי ללמוד במגמת התקשוב כחלק מלימודיי התואר השני שלי – היא בעיקר העובדה שכאשת חינוך תפקידי בביה"ס הוא לפתח ולהוביל את תלמידי לקראת פדגוגיה חדשנית של למידה עצמאית בה טכנולוגיות המידע והתקשורת מהווים חלק בלתי ניפרד מסביבת הלמידה.

כמורים בכלל, עלינו להתייחס לחדשנות כאמצעי לקידום, לתמיכה, לזימון ואפשור של תצורות למידה אחרות.

כמורים מובילי תקשוב, עלינו לעבוד בצוות תוך שיתוף פעולה ועזרה הדדית על מנת להוביל את המורים החוששים מתקשוב, לצלוח את המחסומים ולשלב בטבעיות תכניות לימוד ישנות וחדשות בהוראתם.

מקווה שאצליח...