אני אוהבת לכתוב.
נקודה (ואף סימן קריאה).כמעט כמעט כמו שאני אוהבת לדבר- מכריי יעידו!
אין לי בעיה לשתף
בידיעותיי, שהרי זהו משלח ידי (או ליתר דיוק, משלח "פי").
נתבקשנו לכתוב
רשומת אמצע הדרך, מעין בלוג תובנות...אז...הנה...יש לי וידוי: למרות שאני אוהבת
לכתוב ולדבר, הבלוג גרם לי "להפליג" למחוזות רחוקים בכתיבתי ונדרש ממני
להיות ממוקדת, מפוקסת לנושא ומגובשת בעמדותיי; לא עוד כתיבה אינטואטיבית בלבד, זאת
הבנתי תוך כדי התהליך- מרשומה לרשומה, אלא חשיבה גלובאלית לפני (בעיקר לפני), בזמן
ש... ולאחר כתיבת הרשומה.
אני חוזרת אחורה, קוראת שוב את רשומותיי- משבוע לשבוע,
מצאתי עצמי יותר ויותר "בעניין": כל שבוע מחדש ישבתי וחשבתי עם עצמי לגבי
הנושא שהיה הכי קרוב אליי באותו שבוע, נושא שעורר את סקרנותי מבחינת תכנים ותחומי
עניין, נושא שהוביל אותי לחקור ולהרחיב ידיעותיי תוך קריאת חומרים נוספים בסקרנות
רבה, נושא שהוסיף נופך משלו להתפתחותי האישית והמקצועית; ובכלל, נושא שדרבן אותי
לכתיבה. המשימה בבחירת הנושא לא הייתה כה פשוטה משום שלעיתים היה יותר מנושא אחד
שעורר את ענייני באותו שבוע ולעיתים אף ערכתי רשימת נושאים בהמתנה לשבועות
הבאים...
מרגע שלב בחירת
הנושא, מצאתי עצמי "נוברת" במאמרים וחוקרת את הנושא בקריאה מעשירה של
חומרי הלמידה שנלמדו בקורסים הרלוונטים לנושא וכמובן בנט. תוך כדי שיטוט, הייתי
מוצאת מאמרים הקשורים בזעיר אנפין לנושא, אך בגלל העניין הרב שעוררו, לעיתים הייתי
נסחפת לקישורים שאינם קשורים לנושא ישירות אך מסקרנים וסוחפים לא פחות- שאולי לא
הייתי מגיעה אליהם אלמלא כתיבת הבלוג, אך אז נאלצתי לנפות, להתמקד בעיקר ולהתנסח
בבהירות תוך ידיעה ברורה שאין זו רשומה למגירה (זו סוגייה בפני עצמה, עליה אדון
בהמשך).
בשלב הכתיבה,
מצאתי עצמי כותבת בשטף, מוחקת, מתקנת, שוב קוראת וחוזר חלילה...התהליך הזה
כשלעצמו, למרות ש"גזל" די הרבה זמן- הוא התהליך העקרי שהתפתח אצלי
מרשומה לרשומה: חשתי שבכל שבוע הכתיבה הופכת להיות יותר יותר קולחת וממוקדת.
בקריאה סופית של התוצר,
קרי הרשומה, כל פעם מחדש, חשתי מעין תחושת סיפוק (ו...כן...גם הקלה) על שהצלחתי להרחיב
ולבטא עצמי בסוגייה שעניינה אותי ואף לשתף אחרים בעת לחיצה על מקש
"פרסם".
והנה אני מגיעה לסוגיית
פרסום הרשומות- סוגייה שתחילה לא ידעתי כיצד אתמודד עימה, למרות היותי אדם פתוח
מטבעי!!! סוגייה שגרמה לי מעין חוסר נוחות בשלבים מסויימים ולעיתים אף עודנה...סוגייה
שלעיתים נוגדת את תפיסתי לגבי פרטיותו של אדם, סוגייה אשר טרם גיבשתי עמדה מוחלטת לגביה ולכן, לעיתים אף חוסמת מעט את היצירתיות בכתיבה!
אני חשה שזהו אתגרי
העיקרי לחלקו האחרון של תהליך כתיבת הבלוג...אני מקווה להתגבר על סוגייה זו
ולהמשיך להתפתח בתהליך הפיכתי "לבלוגרית" מקצועית J
אהבה אין סופית יש
בליבי לילד- נער שגידלתי מיום היוולדו, כאילו היה בני שלי.
גל אוצרי הוא ילד-
נער, כיום בן 15 שנים, אשר אובחן מאז גיל שנה וחצי כאוטיסט ברמה הגבוהה ביותר.
הבשורה נחתה על הוריו- חבריי מאז היותינו ילדים בעצמנו, כרעם ביום בהיר והיה מאוד
קשה להתאושש מן הבשורה שגל, ילד קסם, אנרגטי ויפיפה, לא יתפקד ולא יתפתח כמו שאר
בני גילו.
התחושה מאוד מאוד
כואבת עד היום (ונראה כי תיהיה מנת חלקנו לעד), אך עם השנים למדנו כולנו כיצד לחיות
עם המגבלה ואף להוביל את גל להישגים קטנים- גדולים ולמרות שהדרך עוד ארוכה
ומאתגרת, בעזרת פלאי הטכנולוגיה נראה כי האפשרויות הן אין סופיות:
בשנים האחרונות
מגיעים לביתו של גל עשרות מטפלים עם שיטות וכלים חדשניים המובילים אותו לתקשר עם
סביבתו...
באחד מביקוריי
הרבים, הבחנתי במטפל שהסביר לי שכיום קיימות יותר מ-100 אפליקציות תומכות ומסייעות
וגורמות לגל לשתף פעולה עם סביבתו עי' גירויים שונים כמו דמויות וחפצים מצויירים בשילוב
תנועה וקול.
למרות שהעניין לא
היה אמור להפתיע אותי, נדהמתי לראות איך גל משתף פעולה וכל מגע אצבעותיו על הסמלים
שעל הצג, נעשה מתוך כוונה להראות את רצונותיו. בכל ביקור שלי אני מוצאת עצמי יותר
ויותר מעודדת מהתקדמותו של גל ותוהה על גורלם של ילדים אחרים במצבו, ילדים בעלי יכולות
כלכליות שונות מהוריו של גל- ילדים הנמצאים בבתי ספר "מיוחדים" ובמוסדות שונים, האם הם גם זוכים לחשיפה כזו של כלים טכנולוגיים הכל כך חיונים להתפתחותם???? בימים אלה אני
מסיימת סמסטר שלישי ללימודיי התואר בתקשוב והנה ביום שני האחרון, בקורס של דר'
חגית מישר "היבטים בינלאומיים בתקשוב", דנו בסוגיית 'טכנולוגיות
מסייעות ותומכות בחינוך המיוחד'- כאילו "הזמנתי" סוגייה זו במיוחד
עבורי!!!
דר' חגית הסבירה
בהרצאתה שישנו מגוון רב של טכנולוגיות שפותחו בהתאם לסוגי הלקויות השונים הקיימים
אצל ילדים. כך לדוגמה, טכנולוגיות סיוע מיועדות להוראה מתקנת ומכילות תוכנות אימון
ותרגול; טכנולוגיות עוקפות או מפצות- המיועדות להקלדה במקום כתיבה ותיקון שגיאות
אוטומטי או לחלופין הקראה (מתוך מצגת הקורס).
כמובן שהעניין
עורר את סקרנותי, החלטתי לגלוש בנט ולחפש כלים ועזרים שונים היכולים לסייע הן לגל
והן לי כמורה במשרד החינוך הנתקלת בילדים בעלי צרכים אחרים.
קראתי על מגוון עצום של טכנולוגיות אשר מיועדות
להקל על חייהם של לומדים בעלי צרכים מיוחדים או שונים וברצוני לשתף על דפי הבלוג,
כמה מהן:
קוליפיקס
- מבית מורפיקס, תוכנת הקראה בקול ברור נשי או גברי, ההופכת כל טקסט לקובץ
שמע המסייע בעלי ליקויי למידה המתקשים בקריאה.
שוונג- תוכנה המסייעת לתלמידים בעלי לקויות למידה, המתקשים
בהבנת הנקרא ולפיכך מתקשים בלתמצת את עיקרי הדברים במאמרים ובטקסטים. התוכנה מחלצת
מכל מאמר את המשפטים הרלוונטיים ביותר להבנת הטקסט תוך בחירת היקף התקציר.
דרגון- תוכנה ההופכת כל פקודה
קולית לטקסט ללא שימוש בהקלדה. בעזרת התוכנה ניתן לייצר מסמכים, להשתמש ביישומי
מחשב שונים, לשלוח דואר אלקטרוני וליצור גליונות ללא שימוש במקלדת. נראה כי התוכנה
מיועדת לבעלי לקויות כמו דיסגרפיה, דיסלקציה, נכויות מוטוריות וכד'...
אתר 'מרקם חמ"ע'- אתר זה מסייע
לתלמידים בכיתות ג'-ו' שהשגיהם הלימודיים נמוכים או שהם ילדי עולים ששפת אמם איננה
עברית. אתר זה מסייע לתלמיד להתוודע למרכיבי הלשון והתחביר של הטקסט הלשוני הכתוב
על מנת לבין את רבדיו הלשוניים.
כמובן שהרשימה עוד
ארוכה וניכבדה וגורמת לי מעט חוסר נוחות משום מגבלת הנגישות אליה, הן מצד מורים,
מדריכים, מרצים ובעלי תפקידים והן מצד הלומדים בעלי המוגבלויות, ש"הרשימה"
אמורה להקל ולהיטיב עם שגרת חייהם...נראה כי לעיתים הנגישות לוקה בחסר משום המגוון הרב
והדינאמי ,הנתון לשינוי ושדרוג כמעט יומיומי, והמשתמש פשוט טובע בהצפת המידע. לעיתים
הבעיתיות נובעת ממחסור בתקציבים- "חולי" מאוד מוכר בתחום החינוך
המיוחד....
כך או כך, נראה כי שילוב הכלים הטכנולוגיים בתחום החינוך
המיוחד מתבקש ואף הינו בגדר חובת מציאות ויש להתגבר על כל בעיית תקציב כל שהיא
ולמקצע את כל העוסקים במלאכה, על מנת לאפשר נגישות יום יומית לאוכלוסייה גדולה
ומוגבלת החייה בקרבנו.
בכדי להבין את קריטיות
הסוגייה אני מציעה לעיין במצגת המרתקת של נעמי פורת המתארת את הייחודיות בשילוב
התקשוב בחינוך המיוחד שלא נופלת בחשיבותה (ואף חשובה יותר, לטעמי) מחשיבות רכישת
מיומנויות קריאה, כתיבה וחשבון....:
בעודי כותבת ומסכמת רשומה זו , נזכרתי בסרטון על בית איזי שפירא, המעלה בי מחדש תמהיל של רגשות משום קרבתי לגל ולנושא...אנשי איזי שפירא, עושים ימים כלילות על מנת להעלות את המודעות והסובלנות כלפי אנשים בעלי מוגבלויות, על מנת לשלבם בחברה ולקדמם. בבית איזי שפירא מובילים את נושא החדשנות בקרב נכים ואף מפיצים את הבשורה מחוץ למדינת ישראל :
עד לפני כשנה, את
המושג html שמעתי מספר פעמים בודדות בחיי :
לראשונה בחיי, שמעתי את המושג לפני שנים, קצת
פחות משני עשורים אם לדייק, כאשר בן זוגי עסק בבניית אתרים וניחשב לוירטואוז
בתחומו. בפעמים הבודדות בהן ניסה להסביר לי, הבנתי שמדובר בשורות של פקודות
מסובכות על כל אות שתופיע בדף האתר, וכבר אז הבנתי שאין סיכוי שאי פעם אעשה זאת
בעצמי....-כן...קשה לי להודות בחולשותיי ובכל זאת, בתחום זה הייתי סמוכה ובטוחה
שלא אגע!
וכך עברו להן
השנים ואני אכן לא נגעתי בתחום ואם להודות על האמת, נמנעתי גם מלקרוא חומר
בנושא...עד שהבנתי שמשהו חייב להעשות בנידון ואי אפשר לדחות את הקץ, שהרי כל ילד
מגיל עשר ידבר על מרכיבי דף האתר ו"שפת מחשב" ואני ממש לא אוהבת להכלל
בקטגוריית המורה ה"מיושנת"!!!!
ובכן, הגעתי
לסמסטר שלישי במרכז
ללימודים אקדמיים- אור יהודה ונודע לי שהקץ לבורותי הגיע בשם: "שפות
וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבת"- עם המרצה המהולל בתחומו, דר' יאיר צדוק.
ופה התחילה הסאגה שלי
(שנמשכת עד לרגעים אלו....) עם תחום הגורם לי לאמביוולנטיות מוחלטת:
תחילה קראתי ש- 5 html(Hyper Text Markup Language) זוהי שפת מחשב אשר באמצעותה ניתן לתכנת את
פעולות המחשב...עד כאן הייתי עוד בשלב המוכר משנים אחורה, כאמור.
השלב הבא היה כבר
ממש "ללכלך את הידיים" כלשון המרצים במגמה: דר' יאיר ביקש מאיתנו לפתוח
דף אינדקס
ודף mystyle”" css– לעיצוב האתר, ופה כבר הרגשתי כיצד
השלווה שלי מאבדת את איזונה – יחד עם ההיסטריה של חברותיי לספסל הלימודים.
דר' יאיר ביקש
שנתקין תוכנה בשם notepad- שזוהי תוכנה לעריכת הפקודות
שנרצה באתר. בשלב הזה, יאיר הסביר שהאתר
הינו אישי ולא ניתן להגיש את התוצר הסופי בזוגות ופה כבר חוויתי היסטריה רבתי ולא
היה איפה להתנחם: פניתי ימינה הסטודנטיות היו עוד בהיסטריה בשלב
ה"האינדקס" , פניתי שמאלה -חברותיי היו בהלם ולא הצליחו להגות מילה אחת
פרט למילמול לא מובן הודות שפה סינית עתיקת יומין...רק כשמקדתי את מבטי במרצה,
נרגעתי מעט, ידעתי שאנחנו בידיים טובות ואני הולכת ללמוד תחום חדש, מרתק ויצירתי ובעיקר
לחצות ולהתגבר על מחסומים של שנים.
וכך היה: בשיעורים
הבאים יאיר הסביר כיצד בנוי דף אינטרנט על כל מרכיביו ועבר איתנו שלב אחר שלב,
בסבלנות אין קץ תוך עמידה בגבורה במטח של תסכולים מכל עבר. אני, באופן אישי, הגעתי
לסף דמעות ותיסכול לא פעם כאשר כתבתי פקודה כזאת או אחרת ששיבשה לי את כל העיצוב
באתר ולעיתים אף באופן שאין ממנו חזרה, פרט להתחיל הכל מן ההתחלה...
לאט לאט כמו מתוך
קסם האתר האישי שלי החל להראות ממשי ואף איתגר אותי להשתעשע בפקודות ועיצובים ללא
כל חשש וללא כל תיסכול כשמשהו השתבש! למדתי לעקוף טעויות גורליות ובימים אלה, אני
בעיצומו של סיום בנייתו. לאט לאט השתכנעתי בהיות האתר מוצג באופן אישי ולא בזוגות
וכך גם שותפתי רונית אשד אשר יחד איתי
עברה תהליך מדהים.
כיום שתינו מסוגלות להטמיע תמונות, קישורים
ועיצובים שונים באתר ואף להתייעץ ביננו לגבי פקודה כזו או אחרת.
הודות לדר' יאיר
צדוק על מקצוענותו וסבלנותו האין סופית- גם כש"נחתתי" לשיעורים כפולים שלו
עם קבוצות אחרות- שוב למדתי שיעור חשוב בחיים על קשיים, עמידה באתגרים ומה שביניהם...
השנה 1998, אני
מורה חדשה שזה עתה התחילה ללמד כיתות ז'- ח', בבית ספר יסודי שמונה -שנתי בעיר
לוד...לקחתי חלק בכנס מורים לאנגלית במרפ"ד לוד, כיום פיסג"ה.
תפסתי את מקומי
ובזוויות העין ראיתי את המורה לאנגלית שלי-לני, מבית הספר היסודי בו למדתי
כתלמידה.
כמובן ההתרגשות
הייתה רבה (בעיקר שלו) וכך גם המבוכה (בעיקר שלי), לשמוע שאני כיוונתי עצמי לתחום
האהוב עליו יותר מכל- הוראת האנגלית!
בתום הכנס, המורה
היקר ניגש אליי ולאחר שיחה קצרה הציע לי סיוע בחומרי למידה, נתן לי טיפים מנסיונו והיה
נראה מרוצה מעצמו כל כך (ובצדק!!!!), כנראה משום שהרגיש שיש לו חלק נכבד בעובדה
שבחרתי בתחום זה כקריירה.
שמרנו על קשר והוא
הציף אותי בחומרי למידה לכיתות השונות ובטיפים נפלאים שנאספו במהלך השנים מתוך
נסיונו העצום בתחום.
באחד המפגשים
שלנו, המורה לני שלף דף עבודה מעוצב בדמויות של וולט דיסני והסביר כי החל לשלב
סרטים מצויירים בהוראתו...הבטתי בדף בהשתאות, שהרי לא זכרתי שהיה כל כך יצירתי
בהוראתו כשאני הייתי תלמידה!!! לני החל להסביר שלאחרונה חש תסכול רב משום שלקראת
סוף השנה תלמידיו מאסו בשיעורי האנגלית והחליט לעשות מעשה בכדי לעורר מחדש את
העניין בקרב תלמידיו (ו...כן...גם אצלו).
לני שאל אותי אם
יש בבית ספרי מקלט טלויזיה ומכשיר וידאו והגיש לי קלטת וידאו של הסרט
"אלאדין" ללא תרגום. במקביל, הגיש לי דף מנחה המציע פעילויות טרום
צפייה, בזמן צפייה ולאחריה. לני הסביר שבכדי להפיק את המירב משיעור צפייה יש לערוך
חשיבה מעמיקה ומושכלת הכוללת יעדים ומטרות ואת הדרך הדרך להשיגן במשימות -צפייה
בקטעים באורך של 25 דק' מתוך הסרט, כלומר לא צפייה רציפה באורך מלא. לסיום יחידת
הלימוד, לני הסביר שעל התלמידים להתחלק לזוגות או קבוצות ולהמחיז במשחק תפקידים,
קטעים נבחרים מתוך הסרט "אלאדין", או לחלופין להמציא יחד סוף אחר
ולהמחיזו!
לקחתי את האתגר,
למרות שחששתי שהכיתה התוססת שלי תהפוך לבית קולנוע והתוצאות היו מדהימות: תלמידיי,
המצטיינים והמתקשים כאחד, ישבו מרותקים, שיתפו פעולה: התעניינו, שאלו,
חקרו, המחיזו, שרו והציגו באנגלית ובעיקר למדו בדרך חוויתית ומרתקת.
חלפו שנים מאז
אותם מפגשים עם המורה לני, שבמהלכן לני הצטייר עבורי כסמל לניצני חדשנות בהוראתי
והנה בוקר אחד, בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" בהנחיית דר' ליאת אייל,
כאילו חזרתי בזמן לאותה שנה, לנקודה בה אני התחלתי את דרכי בשילוב המדיה בהוראה בעקבות
המורה לני...
דר' ליאת אייל הציגה בפנינו את "מודל קונוס ההתנסות של דייל", המתאר
חוויית למידה יעילה יותר ככל שמשתמשים במדיה. מודל הקונוס מתאר מחקר שנערך על ידי דר' אדגר דיילבתחילת שנות השישים עם פריצת מדיית הטלוויזיה לבתים.
דר' דייל מתאר
תהליך נסיוני בו בדק קבוצת תלמידים ולימד אותם מילים בעזרת סמלים חזותיים
ומילוליים. לאחר ההקנייה בדק דייל את ידעותיהם של תלמידיו ומצא שכאשר הלמידה מלווה
בהתערבות המימד החזותי הכולל צפייה בסרטים, הסברים מוחשיים והתנסות ממשית- הידע
מוטמע לתווך ארוך ובר יישום ושליפה בעת הצורך; משמע- למידה אפקטיבית המעוררת
סקרנות, גילוי וחקר אצל הלומד.
ניתן לראות זאת
בבירור בתרשים- קצה הקונוס מתאר למידה הכי פחות יעילה משום שהיא מבוססת על מידע
המועבר באמצעות סמלים טקסטואלים, כגון: האזנה או קריאה של מילים בעוד התלמידים
פאסיביים. לעומת זאת, בסיס הקונוס מתאר למידה יעילה תוך חיבור התלמיד לחומר
הנילמד, התלמיד פעיל, יוצר, מציג, מתנסה וזוכה ללמידה וידע ארוכי טווח.
אין לי מושג אם המורה
לני נחשף למודל החרוט של דייל או פעל בדרך אינטואטיבית מתוך נסיונו רב השנים עם
תלמידים, אך כך או כך מעניין לגלות שממצאים אלו, משנות השישים הרחוקות- כה נכונים
גם היום למרות שהדרך להשגתם דינאמית ומשתנה בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות!
באתר
"לב לדעת":http://levladaat.org/content/525 ישנם נקודות למחשבה בעת שילוב
הסרטים בהוראה, המסייעים לי רבות כל פעם מחדש. אני ממליצה למורים חדשים וותיקים
כאחד לעיין בדגשים אלו בכדי לעשות שימוש מושכל במדיה.
מצרפת
קישור המסייע לעריכת הסרט לחלקי צפייה קצרים או לחלופין לצנזר חלקים מיותרים בסרט:
http://www.tubechop.com/
ברשומה
הקודמת התייחסתי להסטוריה המתארת את התפתחות הלמידה הפתוחה הקיימת ברשת: ציינתי את
האפנים השונים של למידה מקוונת ברשת ואת שלבי התפתחותם לאורך השנים תוך שימוש
בדוגמאות שונות ומגוונות.
ברשומה
זו ברצוני להציג צדדים נוספים בפלטפורמת המידע הפתוח של ה- Moocs ולדון דווקא בחסרונות (כן, מסתבר שיש...)
בלמידה בדרך זו.
ברשומה
הקודמת ציינתי , שישנם פלטפורמות המציעות קורסים לימודיים פתוחים כתמיכה לקורסים
הנילמדים בצורה הקונבנציונאלית תוך שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות בעלות שם בתחום
האקדמיה כדוגמת Courseraולעומת זאת ישנם פלטפורמות למידה
מקוונת המוצעות כאלטרנטיבה כוללנית לאוניברסיטאות כדוגמת Udacity.
הרשת
אכן מוצפת במידע, ידע, שיתוף, למידה והוראה פתוחה וחדשנית לכל המעוניין:
על
פניו נראה כי הקדמה מאירה פניה לכל גולש החפץ לשנות את מעמדו ממעמד של אדם מן
השורה, לסטודנט אקדמאי מן המניין...
אין
ברצוני להשבית ולשבש את ה"חגיגה" הדיגיטאלית הזו סביב הטרנד החדש של למידה
פתוחה!!! ממש לא!!! אך ישנה תחושה שישנם צדדים אחרים שעליהם פחות שמים דגש ואם לא
הייתי נחשפת אליהם בקורס של דר' חגית מישר, אולי מעולם לא הייתי משערת שצדדים אלה
אכן קיימים.
בין
אם הייתי נחשפת ואם לאו, צדדים אלו אכן קיימים וראוי שיקבלו את תשומת הלב המירבית
עת נרשמים לקורס מקוון זה או אחר:
ראשית,
מחקרים הראו שקיימת תופעה של נשירת סטודנטים מאסיבית בקרב נרשמי ה- Moocsלמיניהם-
לעיתים מחוסר מוטיבציה ולעיתים מחוסר משמעת עצמית. כך או כך, מחקרים מראים שמתוך
כלל הנרשמים, רק 5% אכן מסיימים מתחילת הקורס המקוון ועד תומו (מתוך: http://www.elearners.com/education-in-the-news/the-abcs-of-moocs/).
דבר
נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא העובדה שאין עדיין הכרה (אקרדיטציה) של הקורסים המקוונים
באוניברסיטאות השונות בעולם ולאותם 5% מהסטודנטים שכן הצליחו לסיים קורסים אלו אין
אפשרות לקבל תואר אקדמאי מוכר ומקובל או אפילו נקודות זכות על סיום קורס זה או אחר (מתוך: http://www.begincollege.com/the-pros-cons-of-moocs-you-decide/).
במסמך
שנכתב עי' רועי גולדשמידט בנושא למידה מקוונת וההכרה בה
, על פי בקשתה של חברת הכנסת עדי
קול מוזכרת העובדה שמרבית הקורסים המקוונים מבססים את הערכת הלומד על ידי שני
אלמנטים בלבד: בחנים ומבחנים "סגורים", כלומר שאלונים אמרקאיים והערכת
עמיתים, כלומר עי' סטודנטים אחרים. במסמך מתואר שאופן בחינה כזה עלול להוות בעיה
עבור סטודנטים מסויימים בעלי נקודות חוזק בשאלות הפתוחות דווקא, ועקב כך אין הם
ממצים את מירב הפוטנציאל הגלום בהם. עוד מתואר במסמך שהערכת תוצרי הסטודנטים עי'
עמיתיהם מטילה בספק את מומחיות ומקצועיות הבדיקה ועלול להיווצר מצב של חוסר הלימה
בין ידיעותיו של הסטודנט בפועל להשגיו (מתוך: http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03200.pdf).
בעודי
כותבת שורות אלו, אינני יכולה שלא להרהר בפן נוסף ומשמעותי כל כך עבורי, באופן
אישי: האינטראקציה הבינאישית , המפגש פנים מול פנים עם סטודנטים ומרצים, הפרייה
הדדית ו...כן...מי שמכיר אותי ולומד איתי יודע שהלמידה שלי מלווה, מאז ומתמיד, בקורטוב של הומור
וקריצה- כדרכי בחיים (כמובן ללא קשר לרצינות הרבה בה אני מתייחסת לענייני)...
אני
בספק אם אוכל למצוא כל זאת בקורסים מקוונים, מאחורי מסך ומקלדת!
בוקר
יום שני, קורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה בהיבטים בינלאומיים" עם
המרצה נכבדה דר'חגית מישר טל...
השאלה
"נזרקה" לאוויר כברורה מאליה: "מה ידוע לכם על קורסים און ליין?!
תחילה,
מתוך אינסטינקט, תשובתי לא אחרה להגיע: " קורסים הנלמדים ברשת לשם העשרה
בלבד..." עניתי בשקט לחברותיי ,כאילו מדובר בסוג של שאלה רטורית (טוב שעניתי
בשקט – לפעמים סייג לחכמה- שתיקה והפירוט בהמשך...!!!!).
הרהרתי
לעצמי- בעידן בו הידע נמצא באופן נרחב ונגיש, הרי אין שום סיבה שלא ישותף בצורה
חופשית. לכל אדם, בעצם, ישנה היכולת להעניק ולקבל ידע נרחב ובעידן האינטרנט -העניין
הופך להרבה יותר פשוט ונגיש. כל אדם באשר הוא מתפקד כ"אקדמיה מהלכת"
והרשת כיום מאפשרת לשתף תכנים המהווים מסת ידע עצומה המגיעה לכל בית בחינם, ללא כל
תשלום ואיננה נחלת העשירונים העליונים בלבד. מיד עלתה בי הדוגמה המפורסמת לשיתוף כזה,
הלוא היא "אקדמיית קהאן", שהוקמה ביוטיוב ומהווה
את המיזם המפורסם ביותר לחינוך עכשווי. קאהן עצמו החל ללמד את אחייניו מעבר לים
תוך שימוש בסרטונים בהם הוא עצמו מלמד, והחליט להעלות סרטונים אלו ליוטיוב על מנת לשתף גולשים נוספים משום
שלא ראה כל סיבה שיוגבלו לצפייה פרטית. הוא מתאר תהליך בו החל לקבל תגובות מגולשים
בכל העולם וכיום ניתן למצוא ברשת למעלה מ–3,300 סרטוני הרצאות קצרות (עשר דק')
המכסים מגוון עצום של נושאים (https://www.khanacademy.org/about).
בעודי מהרהרת, דר' חגית טל מישר, חשפה אותנו ל-MOOCs (Massive Open
Online Courses), כאילו להעמיד אותי על טעותי שלא מדובר בקורסים הנילמדים לשם
העשרה בלבד, כמו ששיערתי, אלא בפלטפורמות למידה וירטואליות המושקות על ידי אוניברסיטאות
גדולות בעולם, שהרעיון המרכזי שלהן הוא למידה בחינם לקבוצות גדולות והקורסים המוצעים
מוכרים ומקובלים מבחינת התואר לכל דבר ועניין באוניברסיטאות אלו.
שאלות
רבות עלו בנושא, שהרי הגיע הרגע שהידע וההשכלה יהיו נחלת הכלל ותואר אקדמי יהיה בר
השגה גם לשכבות החלשות, אך אי אפשר שלא לתהות כיצד הדבר נעשה בעידן בו תאגידי ענק עדיין
חולשים על נתח נכבד בכלכלה והרי אי אפשר להתעלם מהפוטנציאל הכלכלי הרב הטמון
בפלטפורמות ידע שכאלה.
איך
בכל זאת מעגנים את סוגיית הידע החינמי הזה ומשאירים אותו נחלת הכלל ללא כל תמורה
ורווחים ?!
היה
צורך בהסתכלות אחורה, לנק' התחלה בכדי להבין כיצד כל זה החל בכלל ולשם כך דר' טל
מישר חשפה אותנו לציר
הזמן שיצרה על מנת לסקר את ההיסטוריה מאז החל מיזם האינטרנט לרקום עור וגידים:
ב-1980
הוקמה תנועה בשם " תנועת התוכנה החופשית". בתקופה זו לא היה חיבור
לאינטרנט בכל בית ובכלל מחשב ביתי נחשב למותרות- נחלת האנשים העמידים בלבד. תוכנת
החיבור לרשת המידע החלה להיבנות והחלו להתבסס מאפייניה הבסיסיים...בקרב המתכנתים
הייתה התלבטות רבה סביב אלמנטים מסחריים: האם סביבת הנט תהיה פתוחה תוך
אידיאולוגית המידע הפתוח או שמא תוך שימת דגש על הפן המסחרי, כמכירת מוצר לכל
דבר?!
פרויקטים
בתחומי ידע שונים החלו להיבנות עי' מתכנתים עצמאיים שהחליטו לתת מידע חינמי לכל
גולש והיוו תחרות רבה לחברות הגדולות. מתכנתים עצמאיים אלה פיתחו תוכנות שונות
מתוך אידיאולוגיה אחת ברורה המדגישה את העובדה ש"על מידע להיות פתוח לקהל,
זורם, שיתופי ושימושי ולא יהיה כמוצר הנמכר באריזתו (מתוך הקורס 'שילוב טכנולוגיות
תקשוב ולמידה', דר' חגית מישר טל)".
בשנת
1998, לאחר כ- 19 שנה כמעט נוצרו קהילות שלמות של מתכנתים שעבדו בקוד הפתוח, אשר
החלו לייצר פתרונות טכנולוגיים שנמצאו ראויים להתחרות בתאגידי התקשורת הגדולים.
הקוד הפתוח אפשר טעינת תוכנה בחינם והתאמה אישית לחברה המבקשת שירות תוך שיפור
תמידי ודינאמי עי' הוספת קודים הדדית- ובמילים אחרות, שמירת אידיאולוגיית שיתוף המידע ופיתוחו...
עקב
הצורך למסד תחום זה ולהסדיר כללי שימוש, הוקם מוסד בשם Open Source אשר עיגן את זכויות היוצרים וביסס קודים שקבעו
מה מותר או אסור בעת השימוש בתכנים וקבצים שיתופיים פתוחים.
בשנת
2001 נוצרה מעין אמנה בינ"ל בשם Creative Commons המסבירה את זכויות היוצרים לחומרים פתוחים.
בשנת
2002 הוקמו ממשקים לפרוייקטים האונברסיטאים הראשונים לתוכן פתוח כדוגמת
MIT Open Course Ware: למידה בצורה מקוונת
עי' בחירת תחום עניין ולמידתו באופן פתוח ברשת. תחילה קורסים אלו נלמדו לשם העשרה
בלבד, כמו שחשבתי בהתחלה, תוך הנגשת הידע והמוניטין לגולשים החפצים בהתמקצעות
מסויימת.
בשנת
2005 הוקמו ונפתחו קורסים מקוונים נוספים והרשת הוצפה באוניברסיטואות המציעות תכנים
פתוחים. היה צורך לאגד אונבירסיטאות אלו והוקם מעין ארגון הנקרא
OCW Consortium– המכיל בתוכו מאות
מוסדות של השכלה גבוהה וארגונים המחוייבים לקידום תחום הלמידה המקוונת והשפעתה על
החינוך הגלובלי.
בשנת
2008 נוצר מעין משבר בתחום: לא כל החומרים היו פתוחים ונגישים. בנוסף, הועלו שאלות
הנוגעות לשימוש והטמעת המידע הפתוח במדינות העולם השלישי. הרי המידע פתוח ונגיש,
דינאמי ושיתופי לכל, אך הספק היה האם ללומדים האפריקאים, לדוגמה, יש את הכלים
הטכנולוגים לשימוש מירבי בידע הנרחב ?!
שאלות
הועלו בדבר סיום תהליך הלמידה מתחילתו ועד סופו, חוסר אינטראקציה בינאישית בין
תלמיד-מרצה הובילו למוטיבציה נמוכה בקרב הסטודנטים לסיים את התואר.
שאלות
בדבר קרדיט לתארים שנלמדו באוניברסיטאות צצו מכל פינה.
בשנת
2010 סולימאן קאן, כאמור, מעלה סרטוני וידיאו בעלי תכנים לימודיים, הזוכים למליוני
צפיות ובכך מטמיע את המושג "Flipped Classroom". –מודל הכיתה
ההפוכה בה פרדיגמת הכיתה הקונבנציונאלית בה ישנו מרצה ומולו תלמידים בתוך כיתה,
השתנה ללמידה מהבית בעזרת סרטוני וידאו מצולמים עי' המרצים. כך גם, שיעורי הבית,
כלומר הבעיות שצצו בבית הפכו לנחלת הכיתה ונידונים בפורמט זה.
בשנת
2012 נראה כי האוניברסיטאות למדו מטעויותיהן וייצרו אתרים חופשיים המאפשרים למידה
לקהל הרחב, בחינם תוך הנגשת המידע גם לאוכלוסיות של מיעוטי יכולת: MOOCs (Massive Open
Online Courses). הקורסים הוירטואלים הללו נלמדים בקבוצות
גדולות תוך אינטראקציה וירטואלית בין הלומדים (לא עוד סטודנט –מול מחשב- מול חומר
לימודי בלבד), אלא קורסים מצולמים, שיתופיים כדוגמת האקדמיה של קאן.
אי
אפשר שלא להתייחס לעובדה שקיימים יתרונות רבים כפי שמציינת הגב' דפני קולר בהרצאתה
המעלפת: "מה אנו למדים מהוראה מקוונת":
הגב' דפני קולר עומדת בראש אחד הפרוייקטים הגדולים- Coursera, שנעשו בלמידה דרך ה – MOOCsוניתן אף לאמר שהיא חלוצה בתחומה. היא טוענת שהקורסים הנלמדים באופו מקוון שונים בצורה מהותית מקורסים הנלמדים בכתה באופן קונבנציולנאלי בכך שבין היתרונות הרבים, החומר מפורק ליחידות מודולאריות קטנות באורך 12-15 דקות ואין פורמט קבוע של האזנה להרצאה בת שעה מפי המרצה כמו בכיתה הרגילה. בצורה זו קל לסטודנטים להפיק תועלת מירבית והבנת הידע הנרכש לעומקו יותר מכל פורמט למידה אחר...לדעתי
ללמידה בפורמט נכזה יש יתרונות רבים, אך אינני יכולה שלא לתהות על סטודנטים שונים,
אחרים , אולי אפילו כדוגמתי, אשר עבורם הלמידה הווירטואלית דורשת משמעת עצמית
גבוהה בהכנת המטלות ללא דד ליין קונקרטי ללמידת קורס מסויים והאזנה להרצאה כזו או
אחרת, אלא רק כתאריך יעד להגשת מטלות סיום. אינני יכולה שלא לדמיין עצמי כסטודנטית
הלומדת בעזרת ה- MOOCsושואלת עצמי האם אוכל ללמוד לתואר
אקדמי ללא האינטראקציה הבינאישית, פנים מול פנים עם סטודנטים אחרים?!
הרי
גם היום אנו חולקים ידע בקבוצה הסגורה שלנו בפייסבוק וברשתות נוספות, אך האם הדבר
יכול להוות תחליף להרצאות, אחת לשבוע, במכללה?
על
פניו נראה כי פריצת תחום הידע השיתופי ושידרוג פלטפורמות טכנולוגיות לימודיות שונות
הינם בלתי נמנעים....נראה כי בעתיד הלא ממש רחוק הכיתות כולן יהפכו למקוונות.
אולי
אכן פלטפורמות אלה יחליפו באופן טוטאלי את הכיתות הקונבנציונאליות בבתי הספר
והמכללות???
כמו
שאמרה דר' חגית טל מישר בהרצאתה באותו בוקר: יש לחשוב היטב על כל החסרונות
והיתרונות ה- Moocs
, הן מבחינת תכנים פדגוגיים והן מבחינת המרצים, הן מבחינת
האוניברסיטאות ובעיקר מבחינת אוכלוסיית היעד, הלוא הם הסטודנטים!!!
המציאות החדשה
מעמידה את בתי הספר בפני אתגר לא פשוט בו הם נדרשים לשנות את תכניות הלימוד
ולהטמיע תכניות תקשוב - "פדגוגיה חדשנית" או "פדגוגיה איכותית בסביבה
חדשנית" (אוחזר מתוך מאמרה של מלכה וידיסלבסקי, מפקחת במנהל הפדגוגי וממונה על
סביבות למידה :
אם כך מהי
"פדגוגיה חדשנית" ומה נחיצותה למערכת החינוך?
בראשית לימודי,
בקורסטכנולוגיות
כסוכני שינוי בבית הספר ,נתבקשנו עי' המרצה הנכבדה ד"ר
גילה לוי עצמון, להגדיר מהי "פדגוגיה חדשנית", תוך התייחסות לשלושה
מקורות: שיעורי הקורס, המאמר של מיודוסר ד', נחמיאס ר', פורקוש-ברוך א', טובין ד'
(2007) ולספרה של לינדה חרזים:
החלטתי ראשית
לבדוק מה יש לאתרים שונים באינטרנט להציע בנוגע למושג שחזר על עצמו שוב ושוב במהלך
קורס זה ותובנה אחת עלתה ללא הרף: משום שילוב התקשוב בלמידה, בפני המורה והלומד במאה -21 ניצבים אתגרים עתידיים לא
פשוטים שאיתם הוא צריך ללמוד ולהתמודד ולכן, אין מנוס מחדשנות פדגוגית במאה -21.
התקשוב נתפס כיום
כזרז פוטנציאלי של שינויים במערכות חינוך, וכאמצעי שיאפשר לצייד את
אזרחי העתיד בכלים
הנחוצים לחיים בחברת המידע (מתוך רשימת קריאה בקורס: נחמיאס, מיודוסר, ברוך
וזוזובסקי, 2001).
הפדגוגיה החדשנית
היא בעצם אמצעי להשגת מטרות וצרכים אלו.
ניתן, אם כך, לומר
שהצורך והנחיצות בפדגוגיה חדשנית נובע מהסיבות שלהלן:
הרצון של מערכת
החינוך להתאים עצמה למציאות הדינאמית המשתנה בעולם כולו- שוק העבודה והאקדמיה
הגלובליים מחייבים את השינוי.
מערכת החינוך
נדרשת להתאים עצמה להתפתחויות הטכנולוגיות המהירות.
במיוחד לאור
העובדה שחלק ממאפייני טכנולוגיית הידע תואמים לעקרונות הלמידה ומתאימים לשיפור
הלמידה (Bransford,
Brown, & Cocking, 1999).
פדגוגיה חדשנית
תוביל את מערכת החינוך ואת הלומדים בה להגיב לשינויים כלכליים וחברתיים.
באמצעות שימוש
והטמעת הפדגוגיה החדשנית, הישגי התלמידים והצלחתם יעלו.
המורה יגוון את
עבודתו וערוך שימוש מושכל בסביבת הלמידה
המתוקשבת והאתגרים הלימודיים שיעמדו בפניו
יובילו לשנוי עמדותיו כלפי מקצעות שונים. קיימת ציפייה שלמידה בסביבה מתוקשבת תשפר
את עמדות התלמידים כלפי מקצועות הלימוד השונים, תגביר את המוטיבציה שלהם, תקדם את
מיומנויות הלמידה, ותביא למצב שבו תלמידים רבים יוכלו למצות את יכולתם ולשפר את
הישגיהם הלימודיים (שילד, שלייר, פרוינד, אסולין, 1998).
הפדגוגיה החדשנית
תגשר בין מערכת החינוך המסורתית לבין מערכת חינוך מתוקשבת שעובדת בהלימה לסביבה
שמחוץ לבית הספר, לעולם העבודה ותרבות הפנאי.
יש חשיבות גדולה לעיצוב דמות הלומד במאה
ה-21. הפדגוגיה החדשנית נדרשת על מנת לפתח את מיומנויות הלמידה הנחוצות במאה ה- 21
על מנת לתפקד באופן מיטבי בעתיד:
מיומנויות
של ידע וטכנולוגיה
-אוריינות מידע, מידע דיגיטאלי, תקשוב, תקשורת). שליטה במעבד תמלילים, גיליון
אלקטרוני, גרפיקה ממוחשבת, ובסיסי נתונים הם מיונמיות בסיסיות הנדרשות ללומד במאה
– 21. בלעדיהן לא יוכל להשתלב בעולם העבודה.
מיומנויות
של יצירתיות, חשיבה גבוהה, חשיבה ביקורתית. הטכנולוגיות מאפשרות הזדמנויות ללמידה
"פתוחה" המבוססת על התמודדות עם
מצבורי ידע, סינונם וצירופם בתהליך של פתרון אמת (סלומון, 1996).
מיומנויות
של תקשורת ושיתוף.
אוירה זו מטפחת לומד בעל מכוונות עצמית, בכך שהיא מעודדת חשיבה חופשית, נטילת
אחריות, ועבודה כחלק מצוות. (מיודוסר, נחמיאס, פורקוש וטובין, 2003).
מערכת החינוך
תתעדכן בהתאם למרכיבים והשיקולים הפדגוגיים ותשתמש בפדגוגיה חדשנית מתוקשבת
שלא רק בהתאם לצרכי הלומד אלא בהלימה לתכנית הלימודים.
המורה יגוון את
עבודתו וישלב באופן מושכל את סביבת העבודה ובכך יוכל לגרום לתלמיד לשנות את עמדו
כלפי מקצועות שונות.
קיימת ציפייה
שלמידה בסביבה מתוקשבת תשפר את עמדות התלמידים כלפי מקצועות הלימוד השונים, תגביר
את המוטיבציה שלהם, תקדם את מיומנויות הלמידה, ותביא למצב שבו תלמידים רבים יוכלו
למצות את יכולתם ולשפר את הישגיהם הלימודיים (שילד, שלייר, פרוינד, אסולין, 1998).
פדגוגיה חדשנית
תשפיע על:
תכנית הלימודים- התכנים חייבים להיות
רלוונטיים למציאות של ימינו.
תהליכי הוראה
למידה ,
מדידה והערכה של הישגי התלמידים.
ארגון זמן הלומד-
גבולות הזמן והמרחב יפכו את הלמידה לגמישה יותר ואת הלומד ללומד עצמאי
המאפיין את הלומד של המאה ה-21 כמו גם, למידה עצמאית – למידה מרחוק. שילוב התקשוב מאפשר אינטראקציה של התלמיד עם
חומר הלימוד בהיקף ובאיכות השונים מכל טכנולוגיה אחרת. התקשוב מאפשר התקדמות בקצב
אישי, למידה פעילה, בחירה, קבלת משוב מיידי, אפשרות לאימון ולשיפור, עניין, אתגר,
ושיפור הדימוי העצמי. (מיודוסר, נחמיאס, פורקוש וטובין, 2003).
בעבר תפקיד הטכנולוגיה בתהליך הלמידה נתפס כמרכיב משני, רצוי, אך לא ממש
הכרחי. הטכנולוגיה שמשה בעבר ככלי עזר למורה לצורך המחשה, העשרה וככלי המעורר קשב
ומוטיבציה אצל הלומדים... ובכן, גישה זו איננה מתאימה עוד לימינו!!!!
נראה לעיתים כי
מעבר לעובדה שהתחום ריתק אותי מאז ומתמיד, הסיבה העיקרית שבחרתי ללמוד במגמת
התקשוב כחלק מלימודיי התואר השני שלי – היא בעיקר העובדה שכאשת חינוך תפקידי
בביה"ס הוא לפתח ולהוביל את תלמידי לקראת פדגוגיה חדשנית של למידה עצמאית בה
טכנולוגיות המידע והתקשורת מהווים חלק בלתי ניפרד מסביבת הלמידה.
כמורים בכלל, עלינו
להתייחס לחדשנות כאמצעי לקידום, לתמיכה, לזימון ואפשור של תצורות למידה אחרות.
כמורים מובילי
תקשוב, עלינו לעבוד בצוות תוך שיתוף פעולה ועזרה הדדית על מנת להוביל את המורים
החוששים מתקשוב, לצלוח את המחסומים ולשלב בטבעיות תכניות לימוד ישנות וחדשות
בהוראתם.
בקורס
תקשוב ולמידה נתבקשנו עי' המרצות הניכבדות דר' גילה קורץ והגב' נעמי פורת, לבנות
מדריך ברור ומקצועי להפעלת יישום טנולוגי היכול לסייע למורים במערכת החינוך.
תחילה
חששתי מגודל האחריות- שהרי אני רק בסמסטר שני ללימודיי במגמת התקשוב וכבר עליי
לבנות מדריך עזר למורים! הרעיון, תחילה, גרם לי לחשש שלא אצליח לעמוד במטלה וזאת
לא משום חוסר הידע-מהבחינה הזאת רכשנו יידע רב ביישומים טכנולוגיים שונים במהלך
הקורס, אלא החשש נוצר בעקבות הדרישה בהפיכת הידע למעשי ולבנות מדריך שלם למורים
שאינם מתוקשבים.
החלטתי
ל"לקפוץ למים העמוקים" כל כך מבחינתי ופניתי לחברתי ושותפתי היקרה,
רונית אשד, במטרה לחשוב יחד על יישום טכנולוגי יעיל וידידותי למורה. יצאנו לדרך
כאשר במוחנו מחשבה אחת ברורה מובילה: מורים רבים חווים חשש משילוב התקשוב בהוראה
ואנו נמצאים בעידן שהוא מעין "קו תפר" בין הוראה קונבנציונאלית- כלומר
אליה היינו מורגלים עד כה: לוח, מחברת תלמיד, מורה, לבין חדשנות בהוראה- המשלבת
תקשוב: תלמיד, מחשב, מורה, בכל סדר אפשרי...
לכן,
כאשר הפכנו בסוגייה והעלינו רעיונות הקשורים לעבודתינו כמורות, המסקנה שאליה הגענו
ברובו של הדיון המשותף הייתה אחידה: עלינו למצוא יישום שיסייע לנו
"לשלוף" נתונים בזמן אמת, כגון: אסיפות הורים, ישיבות פדגוגיות ושיחות
צומת עם צוות הניהול- זאת ללא צורך בניירת מתוייקת. יחד, הגענו לתובנה שעלינו להעזר ביישומי האקסל
ולבנות מדריך מועיל שיכול לשמש כל מורה באשר הוא ללא כל חשש מ"לחיצה על
כפתורים" ליישום הניקרא טבלת ציר .
מהי
טבלת ציר ?
טבלת
ציר הינו כלי תצוגה וניתוח באקסל המרכז ומסכם נתונים לתוך טבלה אינטראקטיבית- הנתונים
יכולים להיות טקסטואלים או מספריים וניתן לארגן אותם בדרכים שונות.
זהו
כלי חזק לניתוח והצגת נתונים ויחד עם זאת פשוט לביצוע: באמצעות מספר קליקים בודדים
ניתן לבנות טבלה המרכזת בתוכה נתונים עפ"י בחירתנו.
לא
פעם יש ברשותנו טבלה שיש בה המון נתונים – זהו בעצם בסיס המידע עליו נבנית טבלת
הציר - ואנו רוצים להציג או לנתח רק את
הנתונים הרלוונטיים עפ"י צרכנו.
לפני
שנוכל ליצור טבלת ציר יש לעמוד בכמה תנאים מקדמיים: בסיס המידע צריך להכיל טבלה עם
כותרות לכל עמודה. הטבלה צריכה להיות דו מימדית ופשוטה.
דוגמא
לטבלה כזו:
מאוד
חשוב לעמוד בתנאים המקדמיים כדי להצליח ליצור טבלת ציר. אי עמידה בתנאים אלה יגרום
לאקסל להציג הודעת שגיאה כשננסה ליצור את טבלת הציר. ראו הוזהרתם !!!
ניתן
לראות בטבלה לעיל את בסיס הנתונים – ישנם המון נתונים שמקשים עלינו לקבל תמונה
ברורה לגבי תכולת הטבלה. במצב זה טבלת הציר באה לעזרתנו: באמצעות כמה לחיצות
בודדות נוכל לצייר טבלה הרבה יותר נוחה לקריאה שתציג את הנתונים שאנו בוחרים להציג:
.
מקרה
זה שימושי במידה ואנו מבצעים עידכונים/שינויים של הציונים בטבלת בסיס הנתונים. לא
נצטרך לבנות שוב את טבלת הציר אלא רק לרענן את הנתונים.
ללא
ספק, טבלת הציר מספקת יכולת חזקה לביצוע משימות ניתוח והצגה של נתונים הנותנים
בידי המשתמש תמונה ברורה מאוד של התוצאות אשר יובילו להסקת מסקנות בזמן אמת.
התהליך
עצמו:
השלב
הראשון היה להעביר את החומר התאורתי למעשה ולנסות להתמקד ביישום ידידותי אחד מתוך
שפע היישומים המוצאים באקסל. החלטנו, חברתי רונית ואני, לבחור יישום שאנו מתמצאות
בו היטב על מנת לבנות מדריך קליל ונגיש. יצאנו מנקודת הנחה שהמדריך נבנה למורים
בעלי ידע מועט באקסל ולכן השלבים אמורים להיות מדוייקים וברורים, צעד אחר צעד. בשלב
הבא, השתדלנו להכנס ל"נעלי" הקורא המתנסה ביישום לראשונה-דבר הדורש
מצידנו שליטה מירבית בנושא והצגתו באופן רהוט ומובנה, בכדי למנוע מהקורא לאבד
עניין או אפילו להתייאש.
במהלך
הכנת המדיך נתקלנו במכשולים לא צפויים, כגון ידע חסר במקרים מסויימים והצורך לפנות
למקורות שונים, על מנת להרחיב את הידע- בעיקר בסוגיית הכרת תוכנת צילום המסך על כל
רבדיה והכרת תוכנת המדריך הקולי. בנוסף, היו שלבים שהשמטנו במדריך משום שנראו לנו
תחילה ברורים מעליהם ואחכ' השבנו למדריך מפאת חשיבותם לקורא חסר הידע.
בתום
כתיבת המדריך התובנה העקרית שלי הינה בעיקר העובדה שהמדריך הינו כלי המסייע ברמת
ביצוע אקטיבי – הלכה למעשה, הדורש מיומנות ושליטה ביישום והמיטיב עם המשתמש הרבה
יותר מכל הסבר תיאורתי גרידא.
בתום
התהליך תחושת הסיפוק הינה עצומה ואני חשה גאווה רבה על כתיבת המדריך והעלאת הסרטון
ליו טיוב: